His Princess (1)

פרק 27

רפאל:
*העבר*

״דייגו!״ לוקאס צעק בזמן שהוא קשור עם ברזלים בידיים.
לוקאס הסתכל עליי חסר אונים כשאני קשור לכיסא עם שרשראות ולא יכול לזוז.
״רפאל למה שלא תפסיק להתנגד ופשוט תשלים עם זה שאחיך הקטן ימות ואתה תמות אחריו.״ אבא שלי אמר לי וליטף את עורי עם סכין.
״הוא לא עשה לך כלום הוא פאקינג ילד קטן תעזוב אותו!״
״הוא כן עשה לי!״
״מה הוא עשה לך?!״
״הוא נולד! מאז שהוא נולד אמא שלך לא מתייחסת אליי, אתה מבין רפאל לגברים יש צרכים ולכן אני ממש את הצרכים שלי כלפי אמא שלך בצורה לא הולמת אבל האם זה אכפת לי? לא.״
״אתה פאקינג אבא שלו!״
״לא אכפת לי!״ הוא צעק ואז הוא החל לחתוך את ידי.
״רפאללל!״ דייגו צועק, הוא פאקינג ילד קטן הוא לא צריך לעבור את זה.
״תעזוב אותו הוא פאקינג ילד בן שש.״
״לא אכפת לי! אתם בנים כפויי טובה!״
״לאאאא.״ לוקאס צעק ביחד איתי כשאחת מהעוזרות הביאה את דייגו לחדר, אני מתעלם מאבא שלי שחותך אותי בכל מקום אפשרי ומתמקד בלוקאס ודייגו.

״רפאל!״ אני שומע קול אבל לא שומע אותו בבירור.
״בבקשה תתעורר רפאלי.״
אורורה?
״רפאלי זה רק חלום תתעורר כבר חתיכת אידיוט!״
הרגשתי שמישהו סוטר לפניי וקמתי.

אורורה חיבקה אותי ואני פשוט ישבתי שם על המיטה חסר אונים.
אני מזיע כאילו רצתי מרתון עכשיו, הפאקינג זכרונות האלה רודפים אותי כל פאקינג יום.
״היי תסתכל עליי...״ היא אמרה לי והרימה את ראשי, אורורה התקרבה אליי ונישקה אותי אבל לא החזרתי לה בנשיקה.
״הכל בסדר רפאלי זה רק חלום.״
״זה לא רק פאקינג חלום זה היה פאקינג אמיתי.״ אמרתי בקול צרוד.
״אבל זה היה בעבר נכון?״
״כן.״
״אוקיי אז תתמקד בהווה רפאל, אני יודעת כמה זה קשה אבל אתה צריך להתמקד במה שקורה כאן ועכשיו.״
אורורה חיבקה אותי ולא היה אכפת לה שאני מזיע בכלל, אני בכלל לא זוכר מתי היה כזה חם בחדר. אורורה קמה ופתחה את החלון הגדול של החדר כדי שייכנס רוח קרה, הילדה הזאת קוראת מחשבות.

״את יודעת שהיום זה החתונה?״
״מ- מה?״
״כן זה היום אבל זה אירוע שאנחנו עושים בבית, את עדיין תתלבשי יפה במיוחד בשבילי אבל זה אירוע קטן אחרי מה שקרה פעם קודמת.״
״אוקיי...״ היא אמר ואז נישקה אותי שוב, הפעם החזרתי לה בנשיקה.
ירדנו למטה והיה שקט. לא היה ציוץ אחד.
״הייי!״ חוליו צעק ונכנס פנימה עם בקבוקי שתייה ולצידו היו דייגו, לוקאס ולאונרדו.
״זהו אתה כבר לא רווק...״ לאונרדו אמר ואורורה חייכה אליו.
אורורה הלכה למטבח והבנים ואני ישבנו בסלון.
״אז...״ לאונרדו התחיל לדבר וכולנו הסתכלנו עליו.
״מה?״ שאלתי וכל העיניים היו עליי, כאילו עשיתי משהו ואני לא מודע לכך.
״תקשיב אחי, שמענו אותך צועק בלילה... באנו להיכנס אבל ראינו שאורורה כבר הקדימה אותנו והייתה איתך... אם אתה צריך לדבר אנחנו פה איתך אחי. דרך אגב זכית באורורה.״
״אני מעריך את זה אבל הכל בסדר, וכן אני בהחלט זכיתי.״
שתינו שתייה בכמויות ואז האלכוהול התחיל להשפיע עלינו, פאק.
הלכתי למטבח תוך כדי שאני מתפקע מצחוק וחוליו לצידי.