פרק 22

10.5K 299 125
                                    

רפאל:

קמתי בבוקר והמיטה הייתה בדם, כל השמיכה והסדין היו מוכתמים.
אורורה לא הייתה לידי אבל היו טיפות של דם על הרצפה ושביל של דם עד האמבטיה, קמתי במהירות ובאתי להיכנס אבל הדלת הייתה נעולה.
״אורורה תתני לי להיכנס.״ היא לא הגיבה.
״אורורה, אני רוצה לעזור לך בבקשה תתני לי להיכנס...״ היא שוב לא ענתה, פאק.
דפקתי בדלת אבל לא היה נשמע שהיא מגיבה לזה, שמתי את אוזני על הדלת ושמעתי אותה בוכה קצת.
״נסיכה בבקשה תתני לי להיכנס, אני מבטיח לא לעשות כלום.״
״ל- לא רפא- רפאל בבקשה תלך.״ היא אמרה בבכי, כאילו היא לא הצליחה לנשום.

״אוקיי אני הולך.״ אמרתי לה אבל אז הלכתי אל אחת המגירות בחדר והבאתי את המפתח של השירותים, פתחתי את הדלת ואורורה ישבה על הרצפה ליד הכיור עם הידיים שלה שמכוסות בדם כרוכות סביב ברכייה, היא התקשתה לנשום ולא הפסיקה לבכות.

כרכתי את ידיי סביבה וחיבקתי אותה חזק, ״זה בסדר נסיכה.״
היא המשיכה לבכות אבל לא היה נראה שהנשימה שלה סדירה, הרמתי את פניה והחזקתי אותם בידיי והיא הייתה נראית כל כך שבורה.
״תסתכלי עליי,״ אמרתי לה והיא הרימה את העיניים שלי אליי.
״אוקיי תנשמי נסיכה, תעשי איתי אוקיי?״ היא הנהנה ולא אמרה שום דבר.
״תקחי נשימה פנימה.״ עשיתי ביחד איתה והיא עשתה את זה, ״יופי עכשיו תוציאי.״ היא הוציאה את האוויר ונרגעה קצת.
״תעשי את זה עוד פעם אחת נסיכה, אני אעשה איתך.״

אחרי שאורורה ואני עשינו את זה כמה פעמים הנשימה שלה חזרה להיות סדירה, היא קברה את ראשה בחזה שלי ואני ליטפתי את ראשה.
״מה קרה? למה הכל דם?״
״הפצע נפתח אתמול.״ פאק איך הייתי יכול לשכוח מזה.

״בואי אני אסגור לך אותו. אבל תבטיחי שלא תרביצי לי?״ אורורה צחקה ממה שאמרתי ואז היא הנהנה לחיוב, הושבתי אותה על האסלה והתחלתי לנקות את הדם שהיה עליה.
״את רוצה שאני אתפור את זה?״
״אמממ נראה לי שכן אבל רק אל תכאיב לי טוב?״
״אני לא אכאיב לך נסיכה.״ אמרתי ונישקתי את ראשה.

הבאתי את הדברים והתחלתי לתפור לה את הפצע, ראיתי שיש לה דמעות בעיניים אבל היא לא אמרה שום דבר, כשסיימתי לנקות את הפצע היא נכנסה להתקלח לבד כי היא ביקשה אבל היא שאלה אם אני יכול לחכות לה מחוץ למקלחת.
כשאורורה סיימה להתקלח היא לבשה את הבגדים שלי שהבאתי לה, היא ניגשה אליי ואני נעמדתי, אורורה התקרבה עוד קצת ונישקה אותי.

״תודה רפאל. באמת תודה על הכל אני לא יכולה לתאר לך עד כמה אני אוהבת אותך ומודה לך על כל מה שעשית בשבילי.״
״אני אוהב אותך גם נסיכה, ואין לך על מה להודות לי.״
ירדנו למטה ולוקאס ישב במטבח, אורורה לא פנתה אליו כמו תמיד היא פשוט התעלמה ממנו, ״אני לא אהיה איתך כל היום כי אני צריך לעבוד, בסדר?״ שאלתי והיא הנהנה וחייכה אליי.

His Princess (1)Where stories live. Discover now