His Princess (1)

פרק 32

אורורה:

״איזה יפה את אורורה זה מדהים אותי ואת הזין שלי מחדש.״ אני שומעת את מרקו אומר תוך כדי שהוא מתקדם אליי.
״תשחרר אותי מרקו אני לא עשיתי לך כלום.״
״את עשית והרבה...״ בן זונה.
הוא התקרב אליי ונגע בפניי, הסטתי את ראשי אבל הוא החזיק בלסת שלח חזק מה שגרם לי להשתנק מכאב.

״אני אלמד אותך חוקים ואז אמסור אותך לרוסים.״
הייתי עם דמעות בעיניים בגלל הכאב שהוא גרם לי בלסת.
״תביא לי קונדום לא בא לי שכלבה כמוהה תהיה בהריון ממני.״
לא. אני פאקינג נאנסתי פעם אחת לא שוב.

״תזוז ממנה עכשיו מרקו!!!״ שמעתי את רפאל צועק אבל לא ראיתי אותו, מרקו רק צחק בתגובה.
״אוי רפאל גם אורורה שומעת אותך, ולא אני לא אזוז ממנה. אתה תראה אותה עושה סקס עם מישהו אחר.״ הוא אמר וקצב הלב שלי עלה ולא מהתרגשות.
״די מרקו בבקשה...״ התחלתי לבכות בפחד.
״תשתקי כלבה אחת!״ הוא צעק עליי ואני נרתעתי לאחור.
הוא התקדם לעברי ופתח את מכנסיו.
הוא התקרב כל פעם לעברי עוד יותר אבל אני ניסיתי להתרחק ממנו כמה שאפשר.

״אל תעשי את זה קשה יותר אורורה...״
״אל תיגע בי מרקו! אתה פאקינג אונס אותי!״ צעקתי עליו כשאני בוכה.
הוא תפס בראשי חזק והרים את השמלה שלי קצת למעלה.
מרקו הפך אותי כך שאני שוכבת על בטני אבל שמתי את ידיי כך שהבטן שלי נמצאת על ידיי.
הוא הוריד לי את התחתונים התחננתי  ממנו להפסיק אבל הוא לא הקשיב לי.

הוא חדר אליי בכל הכוח פעם אחת וצעקתי מכאב.
״רפאלללל!!!״ צעקתי ואז קמתי במהירות.
סרקתי את החדר ואני בבית, בחדר שלי, אני יושבת מזיעה ועם דמעות בעיניים, פאק.
רפאל לא היה בחדר וטוב שכך.

יצאתי מהמיטה והייתי צריכה לשכוח מזה, לשכוח מכל מה שקרה.
הלכתי לשולחן שיש בחדר שעליו היו מונחים סיגריות ושתייה חריפה.
לקחתי את קופסת הסיגריות ובקבוק שתייה ויצאתי אל המרפסת עם שמיכה מעליי.

ישבתי במרפסת על הכיסא כשעל השולחן מונח הבקבוק שתייה ובידי קופסת הסיגריות.
הוצאתי סיגריה.
בדיוק כשבאתי לעשן מישהו לקח את הסיגרייה מידי והעיף אותה.
״למה לעזאזל עשית את זה?״ צעקתי על רפאל שלקח לי את הסיגרייה ושם אותה בפיו.

״את פאקינג בהריון אורורה, את לא יכולה לעשן!״
לקחתי את הבקבוק שתייה ופתחתי אותו אבל רפאל לקח גם אותו מידי, מה לעזאזל לא בסדר איתו.
״תפסיקי. את מסכנת את התינוקות, את רוצה לדבר על מה שקרה? אני כאן כדי להקשיב לך נסיכה...״
לקחתי את הטלפון ושמתי את השיר BABYDOLL, נהניתי לשכוח מהכל.
התעלמתי ממה שרפאל אמר ואז אחרי חמש דקות עניתי לו.

״אני לא צריכה כלום...״
״אז למה את תמיד צוחקת על זה? בדרך כלל נשים שעברו את מה שאת עברת בוכות בגלל זה.״
״כי הומור זה הדרך התמודדות שלי. למה,  אתה מעדיף שאני אבכה רפאל?״ אמרתי בטון מזלזל ומגעיל.
״אורורה יש לי שאלה אלייך...״
״דבר אין לי סבלנות.״
שוב הוא התעלם מהזלזול בקולי והמשיך לדבר רגיל.