His Princess (1)

פרק 25

רפאל:

אורורה נרדמה ואני ניצלתי את המצב ויצאתי מהמיטה.
ירדתי למרתף העינויים וראיתי את הבת זונה קשורה על הכיסא ומחייכת לדייגו.

״רפאלוש מה אתה עושה פה?״
״למה איימת על אישתי?!״
״קודם כל היא לא אישתך אלא רק ארוסתך ודבר שני לכלבה הזאת מגיעה למות!״
״את מבינה שאת איימת וכמעט הרגת את אישתי נכון? את יודעת מה ההשלכות של זה?״
״לא לא בבקשה.״
״דייגו אתה או אני?״
״תתחיל אני אחרייך...״
הפכתי אותה כך שגבה מופנה אליי, לקחתי את הסכין והתחלתי לחרוט על גבה ׳אורורה מנצ׳יני׳ כך שהיא לא תשכח מי מעליה.

״זה כואב תפסיק בבקשה!״
״היית צריכה לחשוב על זה לפני שכמעט פאקינג ירית באישתי!״
דייגו החליף אותי והמשיך לחרוט על גבה שדימם, הרופא הגיע וחבש אותה ואמר שיהיו צלקות על גבה ואני הנהנתי.

״דייגו בבקשה תוציא אותי אני מתחננת.״
״את כמעט הרגת חלק מהמשפחה שלי, גם בעד שלום את לא יוצאת מפה.״ הוא אמר והלך לשבת על כיסא מולה.
יצאתי החוצה ונזכרתי שבעוד כמה ימים יש את הנשף, פאק.
אחרי הנשף הקודם אלוהים יודע מה יהיה עכשיו.
הלכתי לחדר וראיתי שאורורה לא שם, חיפשתי בסלון ובמטבח והיא לא הייתה שם.

יצאתי החוצה ושמעתי רעש של סכין, פאק.
״אורורה!!!״ צעקתי ואז נעצרתי.

היא עמדה עם סכינים וזרקה אותם אל העץ, הסכינים נזרקו מושלם מידיה אל עבר העץ. הלכתי אל מאחוריה וחיבקתי אותה.
אורורה נבהלה והחלה לתקוף אותי, חסמתי את התנועות עם הסכין שלה אבל היא הניפה את ידה וחתכה את כתפי.
שמתי רגל איפה שהרגליים שלה והיא נפלה על הרצפה, תפסתי את הסכין מידה וזרקתי אותו הצידה.

״רפאל!״ היא אמרה בבהלה.
״נסיכה!״
״הבהלת אותי, טמבל.״
״סליחה...״
״אתה מדמם!״

אורורה קמה מהר וניגשה אליי, ״אני אהיה בסדר...״ אמרתי לה אבל היא לא הקשיבה לי, היא קרעה חלק מהחולצה שלה וספגה בה את הדם שלי.
״נסיכה אני בסדר, זה לא כואב.״
״לא אכפת לי! עכשיו תיכנס הביתה!״
״אוקיי בוסית.״
״אל תקרא לי ככה!״
״ככה את קוראת לי...״ אמרתי עם חיוך אבל היא רק משכה בידי אל עבר הבית.
״אני קוראת לך ככה כדי לעצבן אותך!״
״נו.... מאותה סיבה. בוסית.״
אורורה סטרה לפניי והמשיכה ללכת איתי לכיוון הבית.
נכנסנו והיא הושיבה אותי על המכסה של האסלה כדי שהיא תוכל לטפל בפצע שלי.

״חכה פה,״ היא אמרה לי ואני הנהנתי.
אורורה נכנסה חזרה עם מכנס טרנינג וחזייה עליה.
״איפה הערכה?״
״למעלה.״ אמרתי והצבעתי לכיוון המדף הכי עליוני.
אורורה ניסתה לקחת את הערכה אבל לא הגיע, היא קפצה אבל לא הצליחה, היא עלתה על הכיור אבל ידה רק שפשפה את הערכה.
״למה אתה שם את זה שם?!״
״כי אני מגיע לזה...״
״ואם היית גוסס עכשיו? אז מה הייתי אמורה לעשות?״
״לקרוא לרופא שלנו...״
״למה לא אמרת קודם?! טמבל.״
״אולי נשחק ברופאה ומטופל?״ שאלתי והיא צחקה.