His Princess (1)

אפילוג

אורורה:

״מייקל תעזוב את אחותך.״
״היא התחילה אמא!״
רפאל נכנס בדלת ואנג׳לינה רצה אליו.
״אבאאאא!״
״היי מלאך קטן.״
״היא לא מלאך היא השטן!״ מייקל צעק, רפאל היישר את מבטו אליו ומייקל צחקק.
״איפה דוד דייגו?״ מייקל שאל ואז דייגו נכנס בדלת עם מגש פיצה בידיו.
״אוי, אתה כזה אובססיבי אליי מייקל...״ הוא אמר ואז מייקל רץ לקחת את הפיצה.
דייגו הלך לכיוון הטלוויזיה והתחיל לשחק עם מייקל באקס בוקס בזמן שהמגש פיצה מונח לידם.

״היי נסיכה...״ רפאל אמר אל אוזני ואני הסתובבתי אליו.
״היי, איך היה היום?״
״היה בסדר, איך את?״
״אני בסדר...״ נישקתי אותו ואז מייקל רץ וצעק, ״אבא תעזוב את אמא! היא שלי לא שלך!״
רפאל גיחך ואז הסתכל אליו, ״היא שלי לפני שהיא שלך.״
״לא היא לא! אמא תגידי לו!״
״מה להגיד לו?״
״שאת שלי ולא שלו!״
״הו זה עניין שלכם...״

מייקל רץ חזרה לדייגו, ״בוא לפה מפלצת אחת אני מפסיד בגללך!״
״דוד דייגו אני יכולה לשחק איתך? בבקשה...״ אנג׳לינה שאלה ואז הוא נתן לה לשחק איתו באקס בוקס.
״אנג׳לינה קומי! את לא יכולה לשחק בזה.״ מייקל צעק ואני ורפאל הלכנו לסלון לראות על מה הם רבים. שוב.

״מייקל אל תציק לאחותך.״ רפאל אמר בזמן שהלכנו לכיוון הספות וראינו אותם רבים על השלט ודייגו צוחק מהצד.
״דוד לוקאסססס!״ אנג׳לינה אמרה ורצה אליו.
״איזה מטומטמת עזבת את השלט עכשיו אני פה.״ מייקל אמר ובדרך לספה רפאל נתן לדייגו סטירה קטנה לראש ואני עשיתי אותו דבר.
״איך אני אשם?!״
״אתה לימדת אותו להגיד מטומטמת.״

דייגו היתמם ומייקל צחק בתגובה, לוקאס נכנס כשאנג׳לינה על הידיים שלו, כשהיא ראתה אותי ואת רפאל היא ירדה מידיו ורצה אלינו.
״אמא! אבא!״ היא צעקה בזמן שהיא רצה אל עבר הספה.
הושבנו את אנג׳לינה עלינו והיא ורפאל לא הפסיקו לדבר לשנייה אחת, המפלצות הקטנות היו בנות ארבע.
״אבא נכון אני הנסיכה שלך?״
הסתכלתי על רפאל והוא הסתכל עליי בחזרה וחייך.
״כן את לגמרי הנסיכה שלי...״ הוא אמר לה וחייך את החיוך הזדוני שלו.
״אז מהיום תפסיק לקרוא לאמא נסיכה כי רק אני הנסיכה פה.״
״אולי הנסיכה של המכשפות והמפלצות...״ מייקל אמר ודייגו התפרץ בצחוק.

״כמה בוגר דייגו...״
״אמא שלך תמיד מאשימה אותך מפלצת.״
״אמא אולי תפסיקי להאשים את דייגו?״ קולו של מייקל נשמע ואני הבטתי בו, ״מייקל אל תשכח מי מכין לך את האוכל...״
״סליחה אמא.״
הוא רץ אליי וחיבק אותי אבל כשהוא ראה שידו של רפאל מונחת על מותני הוא העיף אותה ממני, אני צחקתי אבל מבטו של רפאל נהיה רציני.

״מה אתה עשית מייקל?״ הוא שאל אותו ומייקל חייך.

הם היו כל כך דומים.