His Princess (1)

פרק 20

אורורה:

בבוקר קמתי ואורורה לא הייתה לידי, ירדתי למטה מהר והדלת הייתה פתוחה.
לוקאס היה במטבח צופה במה שקורה בדלת ואז ראיתי את אורורה מחכה לאח שלה שיבוא.
אדריאן הגיע ויצא מהאוטו שלו לכיוון שלה, היא התקדמה אליו והוא לא אמר לה כלום רק הושיט לה את הארנק.
״אני רוצה שתהיה לי גישה לחשבון בנק שלי.״ היא אמרה לו והוא הנהן והלך.

אורורה נכנסה פנימה ותפסתי בידה, ״את לא חייבת ללכת אורורה תישארי הוא ילד גדול הוא יתמודד עם זה.״
״לא רפאל. אני לא אתן לך לריב עם אחים שלך בגללי, מספיק זה קורה אצלי בבית אז בבקשה ממך אל.״
היא עלתה לחדר ולוקאס עלה בריצה אחריה, עליתי מהר אחריו ונעל את הדלת של החדר לפני שהספקתי להיכנס.
״לוקאס יש לך שלוש שניות לפתוח את הדלת!״
״רפאל די נו בבקשה, אין סיכוי שהיא כזאת מיוחדת.״
דייגו רץ אליי ״מה קרה?״, ״אח שלך מפגר הוא כנראה רוצה למות.״
״תתרחק ממני לוקאס.״
״או מה? את תרביצי לי? אני מת לראות את זה אורורה.״

״תתרחק ממנה עכשיו לוקאס!״ נהמתי עליו אבל היה נשמע שהוא צוחק.
״קחי את הדברים שלך ותעזבי, עכשיו.״
״לפני יומיים אמרת לי עד כמה רפאל אוהב אותי ועד כמה הוא עדין כשאני פה ועכשיו אתה רוצה לסלק אותי?!״
״בדיוק, זאת הבעיה הוא פאקינג נהיה רך ועדין בגללך הוא יעשה טעויות בגללך אורורה ולכן את צריכה לעזוב אז תקחי את הדברים שלך ותעזבי.״
״אוקיי אני עוזבת אל תדאג.״
״יופי, ביי ביי.״

הדלת נפתחה ולוקאס משך את אורורה ביד שלה אל עבר הדלת למטה.
״לוקאס תעזוב אותה לפני שתקבל כדור לראש.״ אמרתי לו והוא שיחרר אותה, הוא פתח את הדלת וחייך אליה, ״עופי מלאך קטן״
״אל תקרא לי ככה חתיכת מפגר!״ היא צעקה עליו עם דמעות בעיניים.
״יש לך קול אהבתי, ככה את מדברת כשאת לא מוצצת לאחי?״
״תשתוק כבר. הנה אני עוזבת מה אתה עוד רוצה ממני לוקאס?״
״רק שתעזבי אז תלכי בבקשה יש לי דברים לעשות היום.״
אורורה הנהנה ויצאה מהשער של האחוזה, פאק.
באתי לרוץ אליה אבל לוקאס הרים אקדח לכיווני.

״תיתן לה ללכת רפאל, האישה הזאת היא מקור לצרות ושנינו יודעים את זה.״
״תניח את האקדח עכשיו לוקאס, אתה לא מאיים עליי אתה רק קובע לך את שעת המוות.
עוד פעם אחת אתה תרים עליי אקדח ויהיה לך חבל כי הכדור של האקדח שלך יהיה בראשך.״
הוא הנהן ואז הניח את האקדח ונעל את הדלת.
״הבעיה נפתרה.״

אורורה:

לקחתי מונית לאיזה מלון באיטליה שאמרו שהוא טוב, נכנסתי למלון וישק ניגשתי לפקידה שהייתה שם.
״אני יכולה לקבל חדר בבקשה?״
״כן מה השם שלך?״
״אממ זה, זה אורורה מנצ'יני״ כשאמרתי את השם משפחה מיד הפקידה הסתכלה אליי כאילו נישקתי את חבר שלה.