Basic

17

נשארתי בחדר ושמעתי את הדלת נפתחת.
״אדם, מה פאקינג עובר עליך? מה אתה עושה פה?״
״את מוכנה להפסיק להיות מוזרה ולהגיד לי מה קרה?״
שמעתי את אנה ואדם מדברים בסלון, התאפסתי על עצמי, קמתי והתקדמתי אליהם.

״מזאת אומרת מה קרה?״ אנה נשמעה מבולבלת לגמרי, כמוני.
״מה קרה ליעל?״ אדם דיבר כאילו זה מובן מאליו.
עמדתי מאחוריהם ככה שהם לא יכלו לראות אותי.

״מה קרה לי?״ הצטרפתי לשיחה. שניהם ישר הסתובבו לכיווני, וראיתי את הבעת הפנים של אדם. המבטים שלנו ננעלו והוא נראה מודאג.
זה היה לי מוזר בעיקר בגלל שאתמול הוא הוכיח לי שאני לא מעניינת אותו בכלל.

״קדימה, תענו.״ ניסיתי לגרום לאחד מהם להסביר את המצב.
״זה מה שאני מנסה להבין, אנה.״ אדם הצטרף לשאלה, ועכשיו כל העיינים היו עליה.

״תירגע כבר, שרלוק.״ אנה גלגה עיינים באדישות, והפנתה את מבטה מאדם אליי.

״כששלחת לי הודעה הייתי אמורה לפגוש אותם, ביטלתי בדקה ה-90 והם שאלו למה, אז כדיי לא להסביר הכל אמרתי שיש איתך איזה עניין. רוב האנשים השפוים הבינו את המסר ולא שאלו שאלות, אבל אדם כאן החליט לבוא אליי הביתה בלי הזמנה!״

אנה הקניטה אותו, אם לא הייתי מופתעת, מבולבלת וכועסת, אני בטוחה שהייתי מתחילה לצחוק.
״זה לא מה שקרה.״ אדם ניסה להגן על עצמו.
״מה אתה עושה פה, אדם?״ שאלתי.

״אני רק מוודא שהכל טוב, אנה נשמעה כאילו קרה משהו רציני.״
״לא אני לא!״ אנה נראתה מופתעת לגמרי.
״גם אם קרה משהו רציני זה לא עניינך אדם.״ התערבתי שוב, עדיין לא הבנתי מה לעזאזל קורה מולי.

״יעל, מה קרה?״ הוא התעלם לגמרי ממה שאמרתי.
״לא שמעת אותי? זה לא עניינך.״ חזרתי על עצמי בתקווה שהוא פשוט יבין את המסר ויעלם.

״למה לא?״
״תגיד אתה אמיתי איתי? אתה באמת שואל?״
הוויכוח עבר ביני לבין אדם ואנה לא הצליחה להשחיל מילה.

״בגלל אתמול? אם רק היית נותנת לי להסביר-״
״להסביר מה? איך ברגע אחד נמאס לך ממני?״ צעקתי עליו.

״לא! לא שוב. אתם לא רבים לי בבית שוב, הבנתם?״ אנה התפרצה, היא כמעט צעקה. אנה לקחה שניה לנשום ואז המשיכה.
״אתם תצאו מהדלת הזאת עכשיו, תלכו לטייל או משהו ותפטרו את העניינים ביניכם, אוקיי?״

״אנה, זה-״ התחלתי להגיד אבל היא קטעה אותי שוב.
״לא, אני לא באמת שואלת. צאו.״
נלחמתי בדחף לגלגל עיינים, גם זה היה בגלל אדם.
היא הובילה אותנו אל הדלת וסגרה אותה מאחורינו.