Basic

31

כמו שהובטח, נקודת המבט של אדם ~

פאק.

המילה היחידה שיכולה לתאר בצורה מושלמת את רצף האירועים ביום הזה.
אני לא מצליח להחליט איזה חלק ביום הזה היה השנוא עליי, אם זה הוויכוח שהתדרדר עם היצור האנושי הכי אדיוט שפגשתי, או השיחה עם המנהלת והיצור האנושי הכי אדיוט שפגשתי, או הריב עם יעל.

אוקיי, הריב עם יעל מנצח.
המבט שהיה לה על הפנים הוא החלק הכי גרוע ביום, אני אפילו לא צריך תחרות בשביל זה.
המוח שלה גם ככה עובד יותר מדיי, ואני הכבדתי עליו, עליה.
כל אירוע שקורה הוא הרבה יותר משמעותי אצלה, והייתי צריך לדעת את זה, אני פאקינג ידעתי את זה.

בכל זאת המשכתי לדחוק אותה לפינה, רציתי להתנצל, ויעל עשתה את מה שהיא תמיד עושה במצבים שמסובכים לה, היא בורחת.
לא יכלתי להאשים אותה, זאת הפעם השניה שאני גורם לה ללכת, שאני גורם לה להגיע לקצה ולחשוב שהאפשרות היחידה היא לברוח.

הדרך שלה לטפל בבעיות שונה משלי. אני פשוט עושה את זה בלי לחשוב. כמו בבוקר, כשהמוח שלי הגיע להבנה שיואב צריך לקבל אגרוף לפנים, הבנה שלא הייתי מתחרט עליה, אם היא לא הייתה פוגעת ביעל.
והיא לעומתי, אוהבת לנתח כל פעולה שלה מראש, ולבצע אותה רק כשהיא בטוחה בזה. אבל כשיעל ליידי, משהו במוח שלה משתנה, והגישה שלה לטיפול בבעיות מתקרבת יותר לשלי.
זאת הסיבה שאנחנו רבים הרבה, וזה צריך להשתנות.

זה חייב להשתנות כי אני פאקינג שונא לריב איתה. אני שונא את ההרגשה הזאת, אני שונא את המבט שיש לה כשהיא נפגעת, מבט שגרמתי לו להופיע יותר מדיי פעמים.
כבר לא עניין אותי מי צודק ומי טועה ומה היה הדבר הנכון לעשות, הדבר היחיד שעניין אותי היה שהיא נפגעה.
התחרטתי על מה שאמרתי לה, רציתי להתנצל, אבל יעל כבר לא הייתה ליידי ולא יכלתי לעשות את זה.

אחריי בערך שעה של וויכוחים עם עצמי, החלטתי לשלוח לה הודעה. ההודעה הזאת נהכפה להודעות, שנהפכו לשיחות, שאף אחד מהן לא נענתה.
בשלב מסוים ההודעות והשיחות אפילו לא נשלחו, יש סיכוי שהיא חסמה את המספר שלי? שהיא עד כדיי כך פגועה או כועסת?
זה לא היה נראה לי הגיוני, יעל היא לא הסוג הזה של אנשים. אוליי היא רק צריכה מרחק, ומחר היא תענה לי והכל יסתדר. זה נשמע הרבה יותר אופייני לה, וזה מה שיקרה.

הקטע הוא, שלמרות כל ההשלכות, עדיין לא התחרטתי במאה אחוז על מה שעשיתי, ליואב הגיע את זה.
הוא הגזים, הוא התגרה בי, והוא דיבר עליה.
כמו שאמרתי לו, האגרופים האלה היו שווים כל רגע. הם היו שווים את ה׳אזהרה׳ ששנינו קיבלנו, אבל הם לא היו שווים את הבלאגן שהם יצרו עם יעל.
אני יודע שבלי קשר להיום, היא פשוט חייבת לשחרר את הקול הזה בראש שלה שאובססיבי למחשבות של אחרים, אבל עד שזה יקרה, אני חייב להבין אותה.
אני לא יכול לשים אותה במצבים כאלה, אבל אני עדיין אעשה את זה שוב אם אני אשמע מישהו מדבר עליה ככה, במיוחד את יואב,
וזאת הבעיה העיקרית שלנו.