Basic

29

״קדימה, או שאתה אמיץ רק כשאנשים אחרים לא שומעים אותך.״ אדם המשיך. אני לא יכולה להגיד שרציתי לעצור אותו, כי לא רציתי. כל אחד מהאנשים שעמדו שם פגע בי מספיק, בשביל לא לרצות לעצור את זה, בשביל להניח להכל להתפוצץ.

אף אחד לא אמר מילה. אף אחד. אני רציתי להגיד משהו, באמת שרציתי, אבל לא הצלחתי. חיכתי לראות מה עומד לקרות ולא הצלחתי לעצור את זה. אדם המשיך להסתכל על יואב, מחכה לתשובה ממנו, הם לא ניתקו מבטים אחד מהשני.

״כל מה שאמרתי היה נכון, ואתה יודע את זה.״ אחריי כמה שניות של שתיקה, יואב אזר אומץ ודיבר.

״כן? אתה בטוח בזה?״ אדם שאל אותו, כל מי שהיה בכיתה לא הפסיק לנעוץ בהם מבטים. הרגשתי כאילו העולם פשוט עצר, וכולם חוץ מאדם ויואב קפאו.

יואב הנהן.

״אוקיי, תקשיב, לא הייתה לי בעיה איתך עד עכשיו. תמיד חשבתי שאתה דפוק, אבל זה לא הזיז לי. היום, לעומת זאת, אתה מדבר על מישהי שחשובה לי, ועכשיו המצב בנינו מתחיל להסתבך, אתה מבין?״ אדם נראה בטוח בעצמו, הוא ידע בדיוק מה להגיד. התחלתי לחשוב שהמצב הזה עלול להדרדר ליותר מדיבורים.
ידעתי שהאגו של יואב חשוב לו, והוא לא עומד לוותר על זה. ואדם, אני לא חושבת שאני צריכה להסביר. למרות החששות שלי, עדיין לא התערבתי.

״אני בסך הכל אומר את האמת, אתה צריך לקבל אותה.״ יואב ענה. הוא באמת לא וויתר, כמו שחשבתי.
אדם פשוט גיחך.

״ממש לא, אתה מלכלך על בחורה שלא עשתה לך כלום כדיי להעלות לעמצך את הביטחון העצמי, זה מביך.״ אני חושבת שאדם התאפק שלא לצחוק ליואב בפנים.

״אתה רציני? היא כלבה, ויואב פאקינג צודק.״ עמית הייתה הראשונה מבחוץ שהתערבה בסכסוך של שניהם, עכשיו כבר הייתי חייבת לענות לה.

״אוליי פשוט תעזבי אותי בשקט?״ נכנסתי לשיחה. כמעט צעקתי עליה, ולקחתי שניה להירגע. ״תשחררי כבר מהנושא הזה.״

״בחלומות שלך.״ עמית ענתה לי בכעס.

״עמית, ברצינות, את חייבת להפסיק את החרא הזה. לא היה בנינו שום דבר.״ ואדם חזר לוויכוח.

״היא לא חייבת לעשות שום דבר, היא צריכה לעמוד על שלה.״ יואב ענה לו, ומכאן היה ברור שאני ועמית לא עומדות להשחיל עוד מילה.

״היא צריכה להתעסק בעניינים שלה, ולא בשל אחרים, גם אתה.״ באופן צפוי, אדם המשיך.

״אתה ויעל חלק מהעניינים שלנו, אחריי כל הבלאגן שעשית בחיים שלה.״

״יעל ואתה אפילו לא בקשר, למה זה מעניין אותך?״ המשכתי לצפות בשקט בוויכוח, למרות כל הדברים שרציתי להגיד.