Basic

26

ניסתי שלא להילחץ, באמת שניסיתי, אבל זה לא עבד. במשך כל הנסיעה, ניסיתי להישאר רגועה, ופשוט לא הצלחתי.
הסיכוי הקטן הזה שזוהר עומדת לספר לכולם הכל שיגע אותי. לא היה לי מושג מה לעשות, איך להגיב. לא האמנתי שהיא בכלל תעשה את זה, אבל עדיין חשבתי על זה.
קיוויתי שאדם לא שם לב לעובדה שאני עוד רגע מתחרפנת לגמרי, השתדלתי לדבר איתו כאילו הכל כרגיל.

״היי, את בסדר?״ טוב, זה היה צפוי. אני לא שחקנית מספיק טובה בשביל הדברים האלה. הנהנתי.

״כן, פשוט זוהר קצת מלחיצה אותי.״ זאת הייתה חצי אמת.

״תירגעי, אני בטוח שהיא סתם נשמעה דרמטית.״ הבעיה הייתה שלאדם אין מושג על השבוע האחרון, הוא לא יודע מה זוהר יכולה להגיד ממש בעוד כמה דקות.

״כן, אתה כנראה צודק.״ שיקרתי, שנאתי לשקר לו על כל מה שקורה עם זוהר, אבל הייתי חייבת.

***

דפקנו על הדלת של זוהר, זה עדיין נראה לי מוזר פשוט להתפרץ אליה הביתה כמו שאר החברים שלה.
אחריי כמה שניות הדלת נפתחה, זוהר לא קפצה עליי כמו תמיד, זיהיתי את החצי חיוך המזויף שלה, והתאמתי אחד משלי.
לקחו לי כמה שניות להבין שאנחנו לא האנשים היחידים בבית. זוהר קראה לכולם, הם ישבו על הספות בסלון שלה, זה היה נראה כאילו היא הכינה אותם לשיחה רצינית.

״היי,״ אדם היה הראשון מבין שלושתינו שאמר משהו.

״היי, כנסו,״ זוהר חסכה במילים, ופינתה לנו את הדרך לסלון. החיוך של זוהר לא ירד, אבל אני בטוחה שאדם כבר הבין שמשהו איתה לא בסדר, הוא הסתכל עליי עם מבט של ׳צדקת׳. עשינו את הדבר ההגיוני ביותר, והתיישבנו בסלון כמו כולם. החשדות שלי התחזקו, בכל רגע נהייתי בטוחה יותר במה שעומד לקרות. אני וזוהר היחידות כרגע שיודעות על זה, כל שאר האנשים מבולבלים לגמרי.

״טוב זוהר, הם הגיעו, עכשיו מה נסגר?״ אנה שאלה ראשונה, באופן צפוי.
״את בהריון או משהו?״ עומר הצטרף, לא ידעתי אם הוא צוחק או רציני.
״מצחיק מאוד,״ אנה הקניטה אותו.
״אני לא צוחק, אם את בהריון תגידי לנו.״ הוא כן צחק, אני חושבת.

״אני לא בהריון, וואו.״ זוהר קטעה את השאלות של כולם.
״תראו, זה נושא דיי רציני, קראתי לכולכם כי אתם האנשים שהכי חשובים לי, ואלה שאני רוצה שישמעו על זה ראשונים.״ כולם השתתקו. המבטים שלי עברו על של אחרים, הם היו סקרנים בזמן שאני הייתי לחוצה. הבנתי שזה כנראה עומד לקרות, ממש כאן, ממש עכשיו.

אדם הבין שאני לחוצה, אני לא בטוחה עד כמה שקופה הייתי, אבל הוא הניח את היד שלו על הירך שלי, וגרם לי להסתכל עליו. מקשר העין שהיה בינינו, הבנתי בדיוק מה הוא רוצה להגיד לי, שהכל בסדר.
הנהנתי לכיוונו, ושנינו חזרנו להסתכל על זוהר.
אין לי מושג מה הייתי עושה אם אדם לא היה ליידי באותו הרגע, אוליי הייתי מתעלפת, או מתחרפנת לגמרי, אבל הוא עצר אותי מלעשות את זה. הנוכחות שלו ליידי פשוט הביאה לי קצת יותר ביטחון.