Basic

34

אם פעם חשדתי בבחירת החברים השגויה שלי, החשדות האלה מתחזקים עכשיו. אני לא חושבת שכל הקטע של חברים בכלל עובד אצלי, כי החברים הקודמים שלי לא היו חברים טובים, וזוהר ואנה פשוט פסיכיות.

ניסיתי לספר להן על כל מה שקרה ביומיים האחרונים, אבל הילדות האלה לא נתנו לי להוציא מילה. אני ברצינות חושבת שאנה התרגשה יותר ממני.
ברגע שהגעתי לשיא הסיפור שלי, שתיהן כבר התחרפנו לגמרי.

״רגע, ברצינות?״
״זה באמת קרה? את עובדת עלינו, זה מושלם מדיי.״
״הכל בזכותי בעצם. אם לא הייתי מתקשרת זה לא היה קורה, אני פאקינג קופידון!״
״אני זאת שהתקשרה, אנה.״
״לא את לא.״

הבנות לא הפסיקו להגיב לכל מילה שאמרתי, והייתי חייבת לגרום להן לסתום לרגע.

״תנו לי שניה, יש לי עוד מלא מה להגיד, ואני לא מצליחה כי אתן לא סותמות את הפה.״
התאמתי את הטונים שלי לשלהן, מה שהיה כמעט כמו צעקה. מזל שבבית הגדול והריק של זוהר, אין מי שישמע אותנו.

״סליחה, את צודקת. דברי יעל, איך את מרגישה עם כל זה?״ זוהר הייתה הראשונה שנרגעה.

״אני לא יודעת מאיפה להתחיל. זה פשוט מדהים, נכון?״ עניתי.

״תגידי זוהר, את זוכרת את החברה הקודמת של אדם?״ אני מתחילה לחבב את חוסר הטאקט של אנה פחות.

המוח שלי מתמלא במחשבות, עד שזוהר, כאילו ידעה מה קורה, קטעה אותן.

״אדם? חברה? מתיי זה קרה?״ היא שאלה את אנה.
״נו, לזה התכוונתי, אני לא חושבת שהייתה לו חברה קודמת בכלל.״ החששות שלי התחילו להתפוגג.

״לא מישהי רצינית, זה בטוח.״ זוהר הסכימה.

״עד עכשיו.״ והנה אני שוב מאושרת. נזכרתי במה שקרה סביבי, אנה דיברה עליי וזה פשוט גרם לי להרגיש טוב.

״כן, עד עכשיו.״ חזרתי לשיחה.

״אז זה רשמי? כאילו, זהו?״ זוהר ווידאה. אני יודעת שזה אוליי מחשיד, אבל היא לא נראתה עצובה או משהו. זוהר אמרה את הכל בתמיכה.

הנהנתי, מסתכלת על המבטים המאושרים של זוהר ואנה, ומרגישה סיפוק מטורף בגוף שלי. זה כל כך כיף להיזכר בזה, בהכל.
עכשיו אני מבינה למה רציתי רשמיות, כי זה כל כך כיף. ההרגשה שאני יכולה לדבר איתן ולקרוא לעצמי ׳החברה של אדם׳, זאת ההרגשה הכי טובה שיש, חוץ מלהיות ליד אדם, זאת כבר הרגשה שאני לא יכולה לתאר במילים.

״סוף פאקינג סוף!״ אנה עדיין לא הרגיעה את הטונים שלה, היא קפצה עליי בחיבוק כאילו הרגע סיפרתי לה שזכיתי בלוטו.
אחריי שניות ארוכות, כשהצלחתי להיחלץ ממנה, אנה המשיכה.