החיים שאחרי הבגידה

Part title

חיכיתי לתשובה שתסביר לי למה אמיר שיקר לי, אבל הוא שתק שניות ארוכות.
הוא שתק ושתק, עד שכבר התעצבנתי ושאלתי אותו בכעס שוב, ״איפה היית?״.
״הייתי בבית הקפה שליד החברה״, הוא ענה לי, אך עדיין לא הצלחתי להבין.
לא הצלחתי להבין למה הוא שיקר לי שהוא במשרד, אם הוא בכלל בבית הקפה.
הסתכלתי עליו במבט בוחן ובחנתי כל תנועה שעשה או כל משפט שהוציא מפיו.
התנהגתי בצורה חשדנית מאוד, בעיקר בגלל השיחה היומית הקבועה עם אמא שלי
בנושא ׳אסור לסמוך על גברים׳. היא תמיד לימדה אותי להיות עם היד על הדופק.

״אז למה שיקרת שאתה במשרד?״, שאלתי. אמיר עצם את עיניו לכמה שניות,
נשם נשימה עמוקה ופקח אותן. ״פשוט לא רציתי לספר לך ששוב רבתי איתה״.
גלגלתי את עיניי. נמאס לי כבר לשמוע על ריבי החתול והעכבר שלו עם אמא שלי.
אני לא מצליחה להבין איך לא נמאס לשני אנשים מבוגרים להתנגח אחד בשניה.
״מה יכולתי להגיד לך?״, הוא אמר, ״ שהיא עקצה והשפילה אותי כרגיל?״.
שתקתי והתיישבתי על הספה השחורה שבמשרד, ואמיר התיישב אחריי גם הוא.
״את צודקת״, הוא אמר כשהתקרב אליי והביט בעיניי, ״הייתי צריך לספר לך״.
אמיר ליטף את פניי בעדינות עם כף ידו הגדולה, התקרב אליי עוד ונשק לי בלחי.
שוב כעסתי על עצמי כל כךשנתתי ל׳שיחות המשמעת׳ שאמא שלי עושה לי בנושא
׳גברים ומעשיהם׳ להשפיע על האמון שלי באמיר. אני יודעת שהוא אוהב רק אותי.
אני מכירה אותו הכי טוב בעולם, וסומכת עליו. כולם מכנים אותנו ׳הזוג המושלם׳.

״את סולחת לי, חיים שלי?״, הוא שאל והביט בי במבטו הכובש, שבו התאהבתי.
״איך אני יכולה לא לסלוח?״, עניתי בחיוך. אמיר קירב את שפתיו ונישק אותי.
״אם היא שוב מציקה לך, אל תישאר עם זה לבד, תשתף אותי״, ביקשתי.
אמיר הנהן והמשיך לנשק אותי. הבטנו אחד בשנייה וחייכנו, עד שנאלצתי לקום.
קמתי מהספה, לקחתי את התיק שלי ואמיר קם אחריי. ״את הולכת?״, הוא שאל.
״כן, קבעתי בעוד כמה דקות עם גלי לקפה״, אמרתי והתקדמנו יחד אל הדלת.
אמיר ליווה אותי יד ביד אל היציאה מבניין החברה, ופתאום מבלי ששמתי לב,
בחורה צעירה שבידה כוס קפה נתקעה בי והרסה את החליפה הלבנה שלבשתי.

״את לא רואה לאן את הולכת?!״, אמיר צעק על הבחורה הצעירה והרגשתי רע.
חליפת הבד הלבנה שלי נרטבה ונעשה בה כתם בצבע חום כהה, וגם התיק שלי.
״אני כל כך מצטערת״, אמרה לי הבחורה, ״לא שמתי לב, אני כזאת טיפשה״.
״הכל בסדר״, אמרתי לה, ולא יכולתי להתעלם מהמראה המיוחד והשונה שלה.
התרכזתי רק בזה. היא לא דומה לאף אחת אחרת. שיערה הקצר שחור משחור,
ממש בצבע פחם. הבגדים שלה מיוחדים ובצבעים לא שגרתיים והאיפור שלה
כבד יחסית לגילה הצעיר, שאני משערת שלא גבוה יותר מגילאי העשרים וחמש.
אין ספק שהמטרה שלה היא למשוך את תשומת הלב של כולם עם החצאית הקצרה
שהיא לובשת והמחשוף העמוק בחזה שלה. היא מוזרה, אבל מאוד מיוחדת.