פרק 24

1.4K 78 16
                                    

אני זוכרת את היום בו אבא שלי עזב אותי טוב יותר אפילו מאת יום החתונה שלי.
זה היה בלילה, מזג האוויר היה סוער בדיוק כמו הריב שהתחולל בין ההורים שלי.
הייתי בסך הכל ילדה קטנה ותמימה בת שש כשזה קרה, לא גדולה בהרבה מלביא.
התעוררתי בבהלה מהצעקות של ההורים שלי, וירדתי חצי ישנה אל הקומה למטה.

אני זוכרת את אבא שלי אוחז בשתי מזוודות גדולות, אחת כחולה והשנייה שחורה.
הרגע בו הוא יצא מדלת הבית שלנו וטרק אותה בכעס יישאר חקוק בזכרוני לנצח.
זאת בעצם הייתה הפעם האחרונה שהתראינו, ועברו כבר שלושים שנים שלמות.
שלושים שנים שלמות בהן הוא לא טרח אפילו להתקשר אליי ולשאול מה שלומי.

יותר מהכל אני זוכרת את תחושת חוסר האונים העצומה שהרגשתי כשראיתי את
אמא שלי יושבת על הרצפה במטבח ובוכה לאחר שבעלה האהוב בגד ועזב אותה.
התחבאתי מאחורי הקיר כדי שאמא לא תדע שראיתי אותם רבים, ובכיתי בשקט.
אני זוכרת איך התפללתי בלב לאלוהים וביקשתי שאבא שלי יחזור ושהם ישלימו.
התפילות שלי לא נענו, ואבא שלי מעולם לא חזר הביתה או אל החיים שלנו שוב.

במשך שנים רבות האשמתי את אמא שלי בזה שאבא שלי עזב את המשפחה שלנו.
האשמתי אותה בזה שהוא כבר לא חלק מחיי, בזה שהיא לא רצתה שאפגוש אותו.
הייתי בסך הכל ילדה בת שש שמפחדת ללכת לישון כי אבא שלה לא נמצא בבית.
כעסתי על אמא שלי כל כך בכל פעם שביקשתי לפגוש אותו והיא לא הסכימה לי.

כשגדלתי, הבנתי שאבא שלי הוא זה שלא התעניין בלפגוש את הילדים שלו יותר.
הבנתי שאמא נאלצה להתמודד עם הכעס שלנו עליה והסתירה מאיתנו את האמת
רק בשביל שלא נדע שאבא שלי לא היה מעוניין בנו כי מה שלא יודעים לא כואב.
כשאני חושבת על זה עכשיו, גם אם אמא שלי לא הייתה מסכימה שנפגוש אותו,
הייתי מבינה. אין לאדם שנטש את משפחתו בשביל מאהבת זכות לראות את ילדיו.

בזמן שאמא שלי נשארה לגדל לבדה שתי ילדות קטנות ותינוק בן פחות מחודש,
אבא שלי כבר התחתן עם המאהבת שלו ואפילו הביא איתה עוד ילדים לעולם.
זה הזוי לדעת שיש לך אחים שמסתובבים בעולם, מבלי לדעת מה השמות שלהם.
בעצם לא אכפת לי, יש לי רק אמא. אין לי שום אחים נוספים מצד אבא מבחינתי.
בזמן שבכיתי כדי שיחזור כל ערב, אבא שלי בחר במשפחה החדשה שלו ולא בי.

״את יודעת מה יקרה, דנה?״, אמיר שאל אותי ולא נתן לי הזדמנות לענות לו.
הוא הביט בי במבט דורסני, כאילו כל מה שהוא רצה היה להרוס אותי מבפנים.
״הוא יגרום לך לסמוך עליו, ואז גם יעזוב אותך עם שתי מזוודות גדולות..״.
״לא״, אמרתי בניסיון לעצור אותו מלהמשיך את המשפט שלו, והתחלתי לרעוד.
״אחת כחולה, ואחת שחורה״, הוא לחש לי ברוע והרגשתי את הלב שלי מדמם.

החיים שאחרי הבגידהWhere stories live. Discover now