החיים שאחרי הבגידה

פרק 22

אם יש משהו שלמדתי היטב על בשרי בחיים שלי, זה שהכל יכול להשתנות ברגע.
חיים שלמים של אדם יכולים להשתנות ברגע אחד, ואני חוויתי כמה רגעים כאלה.
אני לא מדברת על רגעים של אושר ושמחה, אלא על רגעים בהם אדם יוצא מחייך.

החיים שלי השתנו לראשונה כשאבא שלי עזב אותי, בשנית כשאיבדתי את אחותי,
ובשלישית כשגיליתי על הבגידה. החיים כל כך לא עקביים, ואין בהם שום חוקים.
אין מנצחים, ואין מפסידים. שום דבר לא יכול להכין אותך לחיים שאחרי הבגידה.

אבא שלי עזב אותי כשהייתי בסך הכל בת שש, ולכן אין לי הרבה זכרונות ממנו.
אחד הדברים היחידים שאני זוכרת ממנו הוא משפט שאבא שלי נהג לחזור עליו-
׳הגורל הוא זה שמערבב לנו את הקלפים, אבל אנחנו הם אלה שמשחקים בהם׳.
עד לפני זמן קצר הייתי נשואה באושר, עד שהגורל עירבב בשבילי את הקלפים,
והנה אני עכשיו, עומדת בשדה התעופה מול הגבר בו התאהבתי עד כלות נשמתי.

״גברת״, קרא לי שוב הבחור בעמדת הכניסה למטוס, ״אתם מעכבים את התור״.
״תן לה רגע״, הפצירה בו אחת הנשים שצפו בנו מהתור, ״היא צריכה לבחור״.
הסתכלתי על אביב, ואז על הכניסה אל המטוס. ואז שוב על אביב, ואז שוב ושוב.
לא ידעתי מה לעשות. לא הצלחתי לבחור מה יהיה המעשה הכי נכון בעבור שנינו.
בלב כבד, בחרתי בטיסה. הושטתי את ידי אל לביא, וביד השנייה אחזתי במזוודה.
״אל תעשי את זה״, אביב ביקש ממני. הוא אחז בידי ועצר אותי. ״אל תלכי״.

״אתה עושה את זה קשה יותר ממה שזה״, עניתי ולבשתי על פניי חיוך מזויף,
״יעבור יום, יעברו יומיים, ואתה תשכח שאי פעם הכרת אותי בכלל״, אמרתי
לו עם חיוך על פניי, אך מבפנים הרגשתי חסרת אונים יותר משאי פעם הרגשתי.
אפילו אני לא הצלחתי להאמין לדברים שאמרתי. אני יודעת שאני לא אשכח אותו.
״אני לא״, הוא אמר בעודו אוחז בידי, ״אני יודע שאני לא יכול לשכוח אותך״.
עמדתי מולו עם דמעות בעיניי ושתקתי. נקרעתי מול הדילמה שהתרוצצה בראשי.
אני אוהבת את אביב יותר משאפשר לתאר, אבל אני לא רוצה שהוא ייפגע בגללי.

״בבקשה תבחרי באהבה שלנו״, אביב ביקש ממני בדמעות וחיכה לתשובה שלי.
דממה מוחלטת שררה פתאום בזמן שכולם מסביבנו הסתכלו עלינו וחיכו לתשובה.
״תבחרי באהבה שלכם!״, ביקשה ממני בחורה שהייתה חלק מההמון שמסביבנו.
לא הצלחתי להסתיר את החיוך האמיתי שלי. אביב קירב את פניו אל פניי וחייך.
״מה את אומרת?״, אביב שאל וחיכה לתשובה שלי בזמן שכולם חיכו איתו גם.