החיים שאחרי הבגידה

פרק 15

״אני אוהב אותך״, אביב לחש באוזני כשישבנו יחד במיטה שלי, מחובקים.
הרגשתי שמצאתי מקום מפלט לשכוח מכל הצרות שלי, בין זרועותיו הגדולות.
מזג האוויר בחוץ היה קפוא וסוער, אבל חום הגוף של אביב היה כמו סם ממכר.
כל כולי רציתי שנישאר בתוך הרגע הזה יחד, כמו שאנחנו, מחובקים לנצח.
הבטנו יחד בגשם החזק מהחלון תוך כדי שהתכרבלנו יחד מתחת לשמיכה.
אביב נישק אותי בלחי, והניח את כפות ידיו הגדולות על הבטן שלי.

״יש לי שאלה אלייך״, הוא אמר לי והפניתי מיד את מבטי מהחלון אליו.
״קדימה, תשאל״, השבתי לו בחיוך. ״באיזה חודש את?״, אביב שאל אותי.
״אני עוד לא יודעת״, עניתי, ״רק אתמול גיליתי שאני בהריון בכלל״.
״והוא יודע?״, אביב שאל. ״מי, אמיר?״, שאלתי ואביב השיב בהנהון.
״עוד לא״, עניתי. אביב הביט עם עיניו הכחולות בעיניי, וקירב אותי אליו.
״למה פחדת כל כך לספר לי?״, הוא שאל, ואני התביישתי לענות על זה.
״האמת, לא חשבתי שמישהו אי פעם ירצה מישהי שבהריון מגבר אחר״,
עניתי כשמבטי מושפל כלפי מטה. אביב ליטף את פניי והרמתי את מבטי.

״גם אם היו לך עוד שישה ילדים, זה לא היה משנה אצלי שום דבר״,
הוא אמר לי בחיוך. הבטתי בעיניו, חייכתי אליו חזרה ונישקתי אותו בעדינות.
״אתה טוב מידי בשביל להיות אמיתי״, אמרתי ושילבתי את כף ידי בכף ידו.
״גם את״, הוא השיב לי בחיוך, והרגשתי איך הלב השבור שלי מתחיל לפעום
מחדש. אני מרגישה את התחושה הזאת בכל משפט שלו, בכל מבט שלו.
אני מרגישה עם אביב דברים שאפילו לא דמיינתי שאי פעם ארגיש שוב.

אביב הביט בעיניי עמוקות וליטף את שיערי, ואני, כמו תמיד, לא הצלחתי
להפסיק להתרכז בעיניו המושלמות, שמרוב שהן בהירות הן כמעט אפורות.
לפתע שמענו דפיקות וצלצולים מדלת הכניסה אל הבית שבקומה למטה.
שני העוזרת לא נמצאת בבית, אז אני חייבת לרדת לפתוח את הדלת.
״מי דופק ומצלצל כל כך הרבה?״, שאלתי. ״לא אכפת לי״, אביב אמר
ונישק אותי. ״את לא יכולה ללכת עכשיו״, הוא אמר וחיבק אותי חזק.
״זה נשמע דחוף״, אמרתי, ״אני אבדוק רגע מי זה ואחזור אליך מהר״.