פרק 7

2.3K 114 31
                                    

הסתובבתי סביב עצמי בחצר, הלוך ושוב הלוך ושוב, וניסיתי לנשום קצת אוויר.
אוויר נקי ומרגיע, שאני באמת צריכה אחרי הויכוח שהיה ביני ובין אמיר הבוקר.
בכל עשר השנים בהן אנחנו חיים יחד, מעולם לא רבנו ברמה כזאת של עצבים.
עדיין לא הצלחתי להוציא את ההודעות הרומנטיות שלו ושל אפרת מהראש שלי.

שקעתי במחשבות על אותן ההודעות הדוחות שקראתי שזעזעו את הנפש שלי,
עד ששמעתי דפיקות מדלת הכניסה אל הבית ונכנסתי הביתה כדי לפתוח אותה.
אמא שלי הגיעה מלווה בעורך הדין החדש שלי, שהולך לייצג אותי בגירושין.

״היי״, אמרתי להם כשפתחתי את הדלת והם נכנסו, ואמא שלי מיד חיבקה אותי.
״איך את?״, היא שאלה אותי בדאגה בעודה מחבקת אותי, ואני, שלא רציתי
להעציב אותה, לא ידעתי מה לענות לה. לבשתי על פניי חיוך מזוייף והתחמקתי.
״אל תדאגי, אני בסדר״, אמרתי לה כשחיכיתי חיוך מזויף, למרות שמה שרציתי
יותר מכל היה לבכות בין זרועותיה המנחמות של אמא שלי אחרי הבוקר שעברתי.

״דנה, תכירי״, אמא שלי אמרה לי והצביעה על עורך הדין הקשוח שעמד לצידה,
״זה עורך הדין אביב דן, והוא מייצג אותך מעכשיו בכל הליך הגירושין״.
עורך הדין הקשוח חייך אליי פתאום והושיט את ידו ללחיצת יד רשמית שכזאת.
״נעים מאוד, אביב״, הוא אמר לי כשידו מושטת, ״דנה, נעים גם לי״, עניתי.
הושטתי גם את ידי אל עורך הדין ולחצנו ידיים. שניהם נכנסו אל הבית שלי.

לחיצת היד שלו הרגישה חזקה, בהתאם לגבר הגבוה, החסון והשרירי שהוא.
שיערו שחור משחור, ממש בצבע של פחם. עיניו הגדולות תכולות כמו השמיים.
אם לא הייתי יודעת שהוא עוסק במשפטים, הייתי בטוחה שהוא דוגמן מוביל
קמפיינים של חברות אופנה גדולות ומוכרות. הוא לבוש בחולצה מכופתרת לבנה,
מכנס מחויט ורשמי בצבע שחור, ובידו תחק מסמכים קלאסי של עורכי דין.

״בואו נשב״, אמרתי לאמא שלי ולאביב והובלתי אותם יחד איתי אל הסלון.
אמא ואני התיישבנו יחד על אותה הספה, ואביב התיישב על הכורסא שמימיני.
בזמן שאביב הוציא כמה מסמכים מהתיק, אמא שלי הניחה את ידה על הגב שלי,
והחלה לומר לי משפטים עם מידע על אביב, כאילו הוא לא נמצא ממש לידנו.

״אביב הוא עורך הדין הטוב ביותר במדינה לדיני משפחה״, היא אמרה,
ואני בכלל התרכזתי בכמה החולצה המכופתרת הלבנה שהוא לבש ישבה עליו
בצורה מדויקת, כאילו נוצרה במיוחד עבורו. כשאביב הרים אליי את מבטו לפתע,
הפניתי את מבטי מיד כדי שלא ישים לב שהתרכזתי בו עד לפני כמה רגעים.
אביב הרים בידו מסמך הבנוי מכמה דפים, והתחיל להסביר לי על המסמך הזה.

החיים שאחרי הבגידהWhere stories live. Discover now