״ערב טוב לכולם״, אמיר אמר כשהחל לנאום, ואני התפללתי שהסיוט הזה ייגמר.
״תודה רבה למי שהגיע היום לחגוג איתנו ארבעים שנים״, הוא אמר בחיוך.
החיוך שלו, שבו התאהבתי, היה בשבילי עד לפני פחות מחצי שעה הדבר הכי טהור בעולם, ועכשיו הוא נראה לי כל כך טמא ומלוכלך שאני אפילו לא מסוגלת להסתכל עליו. ״אני לא מסוגלת להסתכל עליו״, לחשתי לאמא שלי שעמדה לידי.
״רק עוד קצת״, היא אמרה והחזיקה את ידי. הרגשתי מסוחררת, פגועה וכואבת.
כל מה שרציתי היה ללכת הביתה ולהתקלח, לחבק את הילד שלי חזק וללכת לישון
איתו יחד בשביל לשכוח את כל מה שראיתי הערב. אני לא מצליחה להתרכז באף
מילה שאמיר מוציא מפיו במהלך הנאום שלו. אני מדמיינת בראש שלי רק את עדי.
את עדי אחותי איבדתי לפני ארבע-עשרה שנים. אני משתמשת במילה ׳איבדתי׳,
אבל אני מתכוונת לכך שהעולם הפסיד את הבחורה הכי מדהימה שהכרתי בכל חיי.
אחותי הקטנה, היפה והמלאה בשמחת חיים, החליטה כשהיא בסך הכל בת עשרים,
שהיא רוצה להפסיק לחיות בעולם הזה. לעדי היה בן זוג שאמא שלי אסרה עליי
ועל אדם להגיד אי פעם את שמו, שבגד בה עם חברה שלה וריסק את הנפש שלה.
היא חוותה את מה שאמא שלי חוותה, רק שעדי לא הצליחה לעמוד בזה כמוה.
אמנם היא התאבדה חודש אחרי המקרה, אבל עדי מתה ביום שגילתה על הבגידה.
מאז שהיא כבר לא איתי, אין רגע שאני לא חושבת עליה. היא איתי בכל נשימה.
היא הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני מתעוררת, וגם לפני שאני נרדמת.
אין יום שאני לא מסתכלת על התמונה שלי ושלה שמונחת על השידה שליד הצד
שלי במיטה, ולא מבקשת ממנה סליחה בדמעות על זה שלא הצלחתי להציל אותה.
סליחה על זה שלא הייתי שם איתה ברגע שהיא החליטה שזה ׳הסוף׳ בשבילה.
מאז המוות של עדי, במשך ארבע שנים שלמות בקושי יצאתי מהבית של אמא.
אלו היו אמורות להיות השנים הכי יפות שלי, הייתי בסך הכל בת 22 כשזה קרה.
המשפחה שלנו, שהייתה גם ככה מפורקת לאלף חתיכות לפני, התפרקה למיליארד.
אמא שלי שקעה עוד יותר בעבודה. הופתעתי איך אפשר בכלל לשקוע עוד יותר
בעבודה ממה שהיא גם ככה הייתה לפני. לא כעסתי עליה, כי ידעתי שרק ככה
היא תצליח לא להתעסק במוות הכואב של הבת שלה, ובפצע שהיא השאירה לה.
אדם היה צריך את אמא יותר מכולם. הוא היה בסך הכל נער בן שש-עשרה.
אמא שלי לא הצליחה להעניק לו את היחס שהוא היה צריך, והוא הפסיק ללמוד
ונשר מבית הספר. אחרי ארבע שנים כואבות ואפלות שעברו להן בצורה הזאת,
אמא החליטה שאנחנו צריכים להתאפס על עצמנו מיד ולהפסיק לשקוע באבל.
״איבדתי כבר ילדה אחת״, היא אמרה לנו, ״אני לא מוכנה לאבד גם אתכם״.
YOU ARE READING
החיים שאחרי הבגידה
Storie d'amoreמקום ראשון ברומנטיקה! היא בחורה עשירה ושבורת לב שמגלה שבעלה בוגד בה, והוא עורך דין תל אביבי חתיך, כובש ומצליח לדיני גירושין. בדיוק כשהיא מאבדת את התקווה והאמון באהבה וזוגיות, הוא נכנס אל החיים שלה כמו סופה ומנסה להוכיח לה אחרת. (הספר עובר עריכה)
