״אני רוצה להישאר לבד״, אמרתי לאמא תוך כדי שניגבתי את הדמעות מעיניי.
אמא חיבקה אותי שוב בחוזקה, הבטיחה שהכל יהיה בסדר ועזבה יחד עם אדם.
אחרי שאמא שלי ואדם הלכו, הרדמתי את לביא וניסיתי ללכת לישון בעצמי.
לא הרגשתי טוב בכלל, ולא הצלחתי לישון אפילו לא שעה אחת ברציפות בלילה.
בכל פעם שניסיתי לעצום את עיניי שכבר הפכו לנפוחות ואדומות מרוב הדמעות
שזלגו מהן בימים האחרונים, המחשבות והדאגות הרבות שלי דאגו להעיר אותי.
המחשבה הבלתי פוסקת שלי לגבי איך אצליח לגדל שני ילדים כאישה גרושה,
הדאיגה אותי אפילו יותר מהמחשבה שלי לגבי איך אספר לאמיר על ההריון.
השעה כבר הייתה מאוחרת, אמצע הלילה. מזג האוויר היה קר, גשום וסוער.
הגשם רק התגבר יותר ויותר במשך כל הלילה, הרעמים לא פסקו לרגע ובכל
פעם שהבטתי בחלון ראיתי הבזקי אור של ברקים. הפחיד אותי נורא לישון
לבדי במזג אוויר שכזה כשאני רגילה לישון עם מישהו לצידי כבר במשך עשור.
הושטתי את ידי אל עבר הטלפון שלי שהיה מונח על השידה שליד המיטה שלי.
בכל פעם שהרמתי את הטלפון, הקשתי את המספר של אמיר ומחקתי שוב
ושוב. כל כך רציתי להתקשר ולספר את מה שקורה, אבל גם רעדתי מזה.
פחדתי כל כך מהדממה שבחוץ. מידי פעם היו רק רעשים אדירים של ברקים,
אז הדלקתי את הטלוויזיה שבחדר בשביל שיהיו דיבורי רקע שיסיחו את דעתי.
שוב הנחתי חזרה אל הטלפון שלי על השידה, ושוב הרמתי אותו אחרי שנייה.
זאת הייתה הפעם המיליון שבדקתי מה השעה. חיכיתי כבר שהבוקר יגיע.
רציתי שהחושך המפחיד הזה יעלם ושחיכיתי כבר לפגישה שלי עם אביב.
קבעתי אתמול עם אביב שניפגש היום לארוחת בוקר בתל אביב כדי לדבר
על הסכם הגירושין, מה שלא כל כך הצלחנו לעשות כשהוא היה אצלי בבית.
אחרי לילה ארוך, סוער ומפחיד שישנתי בו במצטבר אולי שלוש שעות בסה״כ,
השמש זרחה והגיע הזמן לקום מהמיטה ולהתארגן לקראת הפגישה עם אביב.
לקחתי את לביא לבית הספר שלו ונסעתי אל המסעדה בה אני ואביב קבענו.
כשהגעתי, הבחנתי באביב יושב לבדו ליד שולחן במסעדה, מרוכז בטלפון שלו.
״אביב״, קראתי לו כשהתקדמתי אל עברו, והוא הפנה אליי את מבטו וחייך.
בין רגע עשה לי טוב לראות אותו, לראות את החיוך שלו. הרגשתי בטוחה.
״דנה, הגעת״, הוא אמר וקם לחבק אותי. ״מה שלומך?״, אביב שאל בדאגה, ״נראה שמשהו די הטריד אותך אתמול״. אביב הבחין אתמול במצב הרוח
שהיה לי כשהוא לקח אותנו מהבית של עדנה, אחרי שהיא סיפרה לי על ההריון.
״אני בסדר, תודה על הדאגה״, עניתי וחייכתי. לא רציתי לספר על ההריון
ולהפיל עליו יותר מידי את הצרות שלי. אביב, כמו כל ג׳נטלמן אמיתי,
סידר את הכסא שלי וחיכה שאשב קודם, ורק אחר כך הוא התיישב בעצמו.
המעשה הזה של אביב והדאגה הבלתי פוסקת ולא מובנת מאליו שלו לשלומי
בימים האחרונים גרמו לי להסמיק ואפילו להרגיש טוב יותר עם עצמי.
YOU ARE READING
החיים שאחרי הבגידה
Romanceמקום ראשון ברומנטיקה! היא בחורה עשירה ושבורת לב שמגלה שבעלה בוגד בה, והוא עורך דין תל אביבי חתיך, כובש ומצליח לדיני גירושין. בדיוק כשהיא מאבדת את התקווה והאמון באהבה וזוגיות, הוא נכנס אל החיים שלה כמו סופה ומנסה להוכיח לה אחרת. (הספר עובר עריכה)
