החיים שאחרי הבגידה

פרק 8

לא ידעתי איך להגיב לסיטואציה ההזויה שהתרחשה לה אצלי בבית, בסלון שלי.
כשהסתכלתי על אמיר אחרי שאביב הרביץ לו, הבנתי כמה אני לא מכירה אותו.
האדם שבו התאהבתי ואיתו התחתנתי לעולם לא היה מתנהג בצורה כזאת דוחה.

״מי אתה שתרביץ לי בבית שלי?״, אמיר צעק על אביב והרביץ לו בחזרה.
״די!״, אמא שלי צעקה והפנתה את מבטה הכועס אל אמיר, ״בראבו, אמיר״,
היא אמרה לו בעוקצנות וגלגלה את עיניה, ״הוכחת שאתה יכול לשגע פילים״.
״לא ייאמן, לעולם לא תהיי בצד שלי״, אמיר אמר לאמא שלי וגלגל את עיניו.
״אין במה לצדד״, אמא שלי ענתה לו, ואני הבחנתי בכך שהאף של אביב מדמם.

״אתה בסדר?״, שאלתי את אביב והתקרבתי אליו, והוא הסתיר עם ידו את האף.
״אני בסדר״, הוא ענה. מיד ביקשתי משני שתביא טישו, והיא הביאה במהירות.
אביב ניסה לעצור את זרם הדם שזלג ללא הפסקה מהאף שלו, אך ללא הצלחה.
״אני אעזור לך״, אמרתי לו. לקחתי את הטישו, וניסיתי לעזור לו לעצור את הדם.

״דנה״, אמיר קרא לי כשעזרתי לאביב, ״אנחנו צריכים לדבר, בלי נספחים״.
״אין לי על מה לדבר איתך״, אמרתי, ״אתה לא שם לב איך אתה מתנהג?״.
״אני?!״, הוא צעק, ״אני לא בבית רק חצי שעה וכבר יושב פה עורך דין״.
״אני לא חייבת לך דין וחשבון!״, צעקתי בכעס. ״את חייבת!״, הוא ענה לי.
״כל עוד את עדיין נשואה לי, את חייבת לי דין וחשבון״, הוא אמר בעצבים.

אמא שלי לא יכלה להישאר אדישה אל המילים החצופות של אמיר, והתערבה.
״תירגע, הבת שלי לא חייבת לך שום דבר״, אמא שלי אמרה לו בתוקפנות,
״אני מבקשת ממך יפה שתלך מכאן, עכשיו״. הבקשה שלה עיצבנה אותו.
״אני לא הולך לשום מקום״, אמיר ענה לאמא שלי בכעס בזמן שאני הסתכלתי
על אביב וניסיתי לראות איך הוא מסתדר עם הפצע והדם שהיה באף שלו.

״אתה תלך״, אמא שלי דרשה מאמיר בטון הייחודי שלי, נימת הדיבור הבוסית.
״זה הבית שלי, מלי״, אמיר הצהיר בשחצנות. ״זה הבית שלי!״, אמא שלי
צעקה עליו, ״כל דבר ופריט שנמצא בבית הזה, כולל הרכבים, הכל שלי!״.
״אני אלך״, אמיר אמר. הוא התקרב אליי והסתכל לי בעיניים. ״זה לא נגמר,
אנחנו עוד נדבר״, הוא אמר לי באיום ואני פשוט ניסיתי להתעלם ממה שאמר.