החיים שאחרי הבגידה

פרק 23

ברגעים בהם אביב הביט עמוקות בעיניי וחיכה בציפיה לתשובה שלי לשאלה שלו,
הרגשתי כאילו כל העולם נעצר ורק הלב שלי המשיך לפעום במהירות ובחוזקה.
שתקתי במשך שניות ארוכות מרוב הלם, אבל אמרתי לעצמי ללכת הפעם עם הלב,
ולא לפחד יותר מכלום. אני מצליחה לראות את העתיד הטוב שיהיה לי עם אביב.

״כן״, עניתי לו בחיוך כשהבטתי בעיניו הכחולות והסוחפות, ״אני אתחתן איתך״.
עיניו של אביב התמלאו בדמעות של אושר, הוא חייך אליי ונישק את ידי בעדינות.
אביב התרומם, התקרב אליי ונישק אותי. הרגשתי שאני בתוך חלום לא מציאותי.
״אני נשבע לעשות הכל כדי שתהיי מאושרת״, הוא אמר לי כשליטף את שיערי
וחיוך רחב נמרח על פניי. ״כמה טוב שנכנסת לחיים שלי״, אמרתי לו והתנשקנו.

״אני גם נשבעת לעשות הכל כדי שתהיה מאושר״, אמרתי וליטפתי את פניו.
״רק להיות לידך עושה אותי מאושר גם ככה״, אביב ענה לי ונישק אותי בלחי.
המילים של אביב, המגע שלו, עצם היותו לידי, הם הדברים שממלאים את ליבי.
קמתי גם מהכסא שלי, התחבקנו ורקדנו יחד לצלילי המוזיקה הרומנטית שנוגנה.
״אתה כל מה שחלמתי עליו״, אמרתי. ״מה אני אגיד?״, הוא ענה לי וחייכתי.

אביב ואני אכלנו יחד ארוחה רומנטית מול הנוף המושלם של הים של תל אביב.
בכל פעם שהסתכלתי על הטבעת החדשה שנמצאת על האצבע שלי, התמוגגתי.
לפתע משב רוח נעים נכנס אל המסעדה דרך דלת המרפסת שהייתה חצי פתוחה.
׳זאת עדי מסמנת לי שבחרתי נכון׳, חשבתי לעצמי. אבל היה עוד משהו באוויר.
רוחות מרגיעות של שינוי נשבו להן והביאו איתן ריח של התחלות חדשות ונקיות.

כשסיימנו לאכול, אביב ואני יצאנו מחובקים מהמסעדה ונסענו יחד אל הבית שלי.
אביב חנה את הרכב שלו קרוב לדלת הכניסה אל הבית, וליווה אותי אליה יד ביד.
הוצאתי את המפתח מהכיס שלי, ופתחתי את הבית. אביב ואני התחבקנו בפתח.
״תודה על היום״, אמרתי לאביב בחיוך והנחתי את כף ידי על החזה השרירי שלו.
״תודה לך״, הוא ענה לי והניח את ידו על ידי, ״הפכת אותי למאושר היום״.

״תבוא אליי מחר?״, שאלתי אותו בביישנות. ״בטח שאני אבוא״, הוא ענה.
״אז לילה טוב בינתיים״, אמרתי. ״לילה טוב״, הוא ענה ונישק אותי בצווארי.
רציתי שאביב יישאר לצידי הלילה, אבל לא הצלחתי להוציא את זה מהפה שלי.
״אני אכנס״, אמרתי לו כשפניו היו קרובות אל פניי. ״ואני אלך..״, הוא ענה.
אביב ואני התחבקנו, והוא הסתובב והתקדם אל הרכב שלו. נשארתי בפתח הדלת.