פרק 8 - דין

1.4K 77 28
                                    

״ששששש.... תנשק אותי ותסתום כבר״ . אוליביה הייתה מעלי במיטתי רק עם תחתונים וחזייה ובחיי , היא כל כך יפה .
אני מנשק אותה לאט . ידיי על מותניה וידיה על צווארי .
הקולות שהיא הוציאה ... לא ידעתי כמה אפשר להנות מהקולות האלה עד ששמעתי אותה .
״את כזו סקסית״ אני מחמיא לה ובתגובה היא עוברת אל צווארי ומנשקת אותו לאט ולא משחררת .
גופה מחפש וצמא לעוד מגע .
היא מתחילה לנשק את בטני ועוברת אל הטבור ומשם למטה .
היא מושיטה יד אל הבוקסר שלי ו...
*ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ *
השעון המעורר מצלצל ואני קם בבהלה . יחד איתי קם עוד חבר ואני רואה שהוא התעורר לפניי .
האם הרגע חלמתי חלום רטוב על אוליביה? פאק...
כשאני קם אני רואה שלא רק החלום היה רטוב אלא גם המיטה שלי .
אז אני מוציא את הסדין ומחליף .
הולך לצחצח שיניים ומתארגן לריצת בוקר .
אני לא כל יום עושה את זה אבל הבוקר התחשק לי להשתחרר ולפרוק אנרגיות .
לקחתי את האוזניות הקטנות שלי ויצאתי מהחדר שלי אל עבר החצר האחורית .
הפעלתי באוזניות את without me של אמינם והתחלתי לרוץ בראבק .
רצתי סביב האגם וסביב מבנה המגורים .
רצתי לעבר מתחם הדשא הגדול שליד חדר האוכל ולאחר חצי שעה חזרתי לחדר .
התקלחתי ושטפתי מעליי את הזיעה .
המחשבות על אוליביה צצו להן מחדש ובהן החלום המושלם שחלמתי עליה .
מעניין אם ככה היא נראת באמת מתחת לשכבות הבגדים .
ומעניין אם היא מוציאה כאלה קולות באמת כמו שהיא הוציאה שם , בחלום .
אני יוצא מהר מהמקלחת ומתארגן מהר מאוד , כי נשארה לי רבע שעה עד לתחילת השיעור הראשון .
לאחר חמש דקות אני מוכן עם הג'ינס שלי , הסוודר של ג׳וצי והסניקרס .
אפילו לא הספקתי לסדר עדיין את השיער ולייבש אותו .
לקחתי את הטלפון שלי ומיהרתי אל בית הספר .
היה לי בדיוק חמש דקות כדי להספיק לשיעור אנגלית .
אבל ידעתי שאני כבר לא אספיק להגיע בזמן , כי הצלצול נשמע לפני 3 דקות .
לכן הלכתי אל הלוקר והוצאתי את ספרי הלימוד הנדרשים , והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה .

אוליביה-

עברו כבר חמש דקות מאז תחילת השיעור ודין עדיין לא הגיע . למה היה אכפת לי? אני לא יודעת .
האם אני עדיין אמשיך לדאוג ? כן .
התיישבתי לבד בכיתה בזמן שכולם ישבו בזוגות ורק לידי נשאר מקום אחד פנוי .
הדלת נפתחת ודין נכנס עם ספרי הלימוד , שערו רטוב והוא נראה כאילו יצא ממגזין של ווג .
הוא כל כך חתיך חשבתי לעצמי .
לא שמתי לב שאני בוהה בו עד לרגע שהכיסא שלידי נגרר והוא התיישב לידי .
״בוקר טוב״ דין לוחש לי ומחייך .
״בוקר״ אני מחזירה לו ומסתובבת חזרה ללוח . מתנהגת כאילו הלב שלי לא פועם עכשיו חזק .
״פספסתי משהו?״ הוא שואל .
״לא. עדיין לא התחלנו״. אני מסבירה לו ומשתדלת לא להסתכל עליו . כי אני יודעת שזה לא יגמר טוב .
״אוקיי״ . אבל הוא לא מפסיק להסתכל עליי . זה נהיה כבר מקריפ.
״אתה יכול להפסיק להסתכל עליי? ״ אני מבקשת ממנו עם הטון העצבני שלי .
״יש לך לכלוך פה״ הוא מושיט את ידו אל השפה שלי ״הנה,זהו.״ אומר ומסתובב חזרה אל הלוח .
הלב שלי דופק כל כך חזק שאני מפחדת שכולם ישמעו .
מגעו מחולל בי דברים מטורפים .
פליקלקים בבטן , מסיבת טראנס באזור הלב , ומחשבות כמו דגים בים .
קשה לי להגיב ולכן אני שותקת .
המורה מתחיל להסביר על המשימה בזוגות ״את המשימה תצטרכו להגיש לי עד מחר בבוקר . בהצלחה!״ הוא משחרר את הכיתה .
״אה וכמובן שכחתי , את המשימה אתם מחויבים לעשות עם מי שיושב לצידכם בשולחן.״
אוי לא .

דחיפה אחת למיםWhere stories live. Discover now