דחיפה אחת למים

פרק 20 - אוליביה

למה הוא רודף אחריי בשם אלוהים?
הוא בכלל לא מכיר אותי ...
ישבתי על המיטה שלי בוהה בדלת , שותקת .
רציתי לצרוח לדין שיפסיק וילך אבל גם חלק בראשי רצה שהוא ישבור את הדלת ויבוא אליי .
לאחר 5 דקות שדפיקותיו וצעקותיו של דין לא הפסיקו החלטתי להגיב ושלחתי לו הודעה שאני בסדר .
הייתי צריכה את השקט שלי היום , ברגעים האלה .
קצת לסדר את המחשבות אחרי מה שעבר עליי לפני כמה שעות .
אחרי ההודעה ששלחתי , דין החזיר לי שלוש הודעות .
אחת מהן היא תפוח אדמה .
מה עובר על הבנאדם הזה ?!
אבל זה חמוד .
הוא גם שאל אם אני מגיעה לארוחת הערב , ברור שהתשובה היא לא .
הרי יש דבר יותר טוב מלהסתגר בחדר ולאכול קרקרים לארוחת ערב במקום להיות עם החברים שגם ככה אין לך?
״חתיכת בן זונה!״ צרחות נשמעו מהמסדרון .
קפצתי מהמיטה אל עבר הדלת שלי והסתכלתי בעינית .
״מה אתה חושב שאתה עושה??!״ ,
בעינית אני רואה מול חדרי את דין עם אותם הבגדים שלבש מקודם , החולצה הצמודה שיושבת עליו כל כך טוב ונראת כאילו נתפרה במיוחד למידותיו . ג׳ייס דוחפת את דין וממשיכה לצעוק עליו בזמן שדין מנסה להשתיק אותה .
״אמרתי לך שאני לא רוצה לשכב איתך , מה לא מובן?!״
התרחקתי מהדלת כמו מאש בוערת .
אני מנסה להבין אם שמעתי נכון .
המשפט שהיא אמרה עכשיו מהדהד בראשי כל כך הרבה פעמים .
האם באמת דין הלך הרגע כי אמרתי לו שיעזוב אותי , לג׳ייס מולוקוב - הזונה מספר אחת של השכבה אם לא בבית הספר כולו , לנסות להזדיין איתה ?
אוי אלוהים .
זה עוד הוכחה לכך שמה שחשבתי על דין הוא נכון .
דין סמית׳ הוא זונה מסוג זכר שכשהוא מקבל לא ממישהי הוא הולך למישהי אחרת ועובר הלאה .
אני מתקרבת בחזרה אל הדלת , רק מתוך סקרנות .
בשלב הזה כבר מתאספות בנות סביב דין , חלק מהן זורקות קללות וחבטות שמופנות אליו וכל השאר בחדר עם הדלת הפתוחה של ג׳ייס , מחבקות אותה ומנחמות אותה בזמן שהיא בוכה  .
דין מפלס את דרכו בין הבנות .
מבטו ננעץ בעינית הדלת , כאילו קלט אותי לרגע .
הלב שלי עובר למצב ״דין״ ומתחיל לדפוק בחוזקה ובמהירות .
אך דין ממשיך בהליכה מהירה אל עבר המדרגות .
אז כן , מה שחשבתי הוא נכון ,
למרות שלא היינו יחד או אולי היה ביננו משהו מבחינתו הוא הלך וניסה להתחיל עם מישהי אחרת .
ואולי אפילו עכשיו הוא מסמס לבחורה אחרת שתבוא אליו כי השתיים הקודמות אמרו לו לא .
לקחתי את האוזניות שלי משולחן הכתיבה ושמתי את השיר הראשון והכי רועש שמצאתי והגברתי עד הסוף ,
אולי האוזניים שלי יתפוצצו בסופו של דבר ויהיה לי משהו אחר להתעסק בו במחשבות שלא קשור לדין ועל מה שהוא הרגע עשה .
השיר ״Tuff luck״ בוקע מהאוזניות בעוצמת מחרישת אוזניים .
הלכתי אל מדף הספרים שלי ובחרתי ספר חדש שיסיח את דעתי מהכל .
בחרתי בספר עם עלילה שמתרחשת בשנות ה90 , רומן קליל עם טוויסטים בעלילה .
את מוזיקת הרוק החלפתי במוזיקת ריכוז , והשארתי על אותה עוצמת הווליום . הצלחתי להשאב אל הספר כמו בסרטים שאנשים נכנסים לסרט או למסך הטלווזיה , כך אני הרגשתי .
לפחות יש לי את הספרים שעוזרים לי לברוח מהמציאות .
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם .