דחיפה אחת למים

פרק 13 - דין

אוליביה קמה מהשולחן ולא יכולתי למנוע את זה ממנה הפעם .
לפני 20 דקות כשאמה קמה מהשולחן , אוליביה ניסתה גם לקום אבל אני לא יכולתי לשחרר ממנה .
לא רציתי שתלך .
לא רציתי שתעזוב .
כי כל פעם כשהיא הולכת , אני מרגיש עצוב יותר .
כמו הפעמים הקודמות גיליתי שהשיטה להשתיק את היצור הכועס והיפיפיה הזה שנקרא אוליביה גרין היא מגע , אז ככה גרמתי לה הפעם להישאר .
ליטפתי את הרגל שלה שרעדה כל פעם שהאגודל שלי חזר מעלה ומטה .
היא הייתה אדומה ברמות אבל אני יודע שהיא אהבה את זה . היא לא עצרה אותי . להפך היא עשתה את עצמה מתעניינת בשיחה של לוקאס וליאם . אה , וגם שלי רק שבכלל לא ידעתי על מה מדברים .
העדפתי להתרכז באוליביה גם אם לא הסתכלתי עליה .
חשבתי על איך שהתנשקנו בחדר שלה , על איך שהיא הצמידה אותי למדף הספרים וגם על החלום שאני כל לילה משחזר מחדש ומחכה כבר לרגע שיהיה אמיתי .
לוקאס היה צריך לזוז אחרי 10 דקות , נפרדנו לשלום ממנו ואז נשארנו רק אני , ליאם ואוליביה .
״טוב אני גם צריכה ללכת.״ היא אומרת והפעם אני מבין שזה רציני .
היא נראת לחוצה ומתחילה לרעוד .
אני מרגיש את ידה על ידי והיא לוחצת עליה .
אני מבין שהיא אומרת מספיק וזה הסימן שלי לשחרר , לצערי .
לא רציתי , לא רציתי בכלל .
אבל הייתי צריך .
ליאם זורק איזה משהו אבל קולו היה כמו קול רקע .
התעסקתי בלהסתכל עליה לפני שהיא הולכת .
על שיערה הגלי בצבע חום , הפנים שנראות כאילו יצאו מציור של איזה אמן מוכשר , החזה המושלם .
״ביי״. אוליביה אומרת , היא מסתובבת ומתחילה בהליכה מהירה .
בכלל לא הספקתי לומר לה שלום או לילה טוב או כמה שאני מת לנשק אותה שוב .
ועכשיו זה רק אני וליאם .
״מחר אחרי ארוחת הערב , אצלי בחדר.״ ליאם מכריז וקם מהכיסא .
הוא טופח לי הכתף ומשאיר אותי לבד .
מחר יום שישי סוף סוף .
אני אוהב ימי שישי . כולם אוהבים את ימי שישי .
לומדים כמה שעות בודדות , יש שיעור ספורט , ארוחת ערב חגיגית וכיבוי אורות מאוחר .
אני מזיז את הכסא שלי לאחור וקם . כשאני מסתכל שמאלה אני רואה שולחן גדול בו יושבות רק בנות וגבר אחד . זה איידן .
לייה כנראה גררה אותו לשם . מסכן .
הוא מסתובב אליי ועושה לי פרצוף עצבני ואני צוחק ומחזיר לו אצבע שלישית .
אני יוצא מחדר האוכל ומקבל הודעה מג׳ייס .
ג׳ייס שכבה מעליי , בחורה יפה בעיקר מבחוץ אם להיות כנה .
שכבנו פעמיים אם אני לא טועה אבל זה היה רק בקטע של סטוץ ולא כי היה משהו מעבר .
בהודעה רשום ״מחכה לך אצלי בחדר .״  והוסיפה אימוגי קורץ .
בהתחלה אני מהסס .
אולי כן , אולי לא?
אני רושם ״בדרך״ וכמעט לוחץ על ״שלח״ אבל הרגשתי שאם אעשה שליחה ואבוא , אני אבגוד באוליב .
אנחנו לא ביחד וגם אני חושב שהיא לפעמים שונאת אותי קצת אבל היא חשובה לי ואלוהים עד כמה שאני מת לעשות סקס עכשיו אני מעדיף להביא ביד ולחכות כדי להיות עם אוליב שלי .
אוליב שלי?
היא לא שלי.
אולי יום אחד היא עוד תהיה .
אני מחליט להתעלם מההודעה של ג׳ייס וממשיך בדרכי אל בניין המגורים .
מעניין מה אוליביה עושה עכשיו אני תוהה לעצמי כשאני פונה ימינה לכיוון המדרגות של חדרי הבנים .
אבל מסלק את המחשבה מהראש , כי אני חושב שאני מתחיל להיות קצת אובססיבי אל הבחורה הזאת .
כשאני מגיע לחדר אני בועט את הנעליים שלי מרגליי ופושט את החולצה שלי .
מכבה את האור ומוציא את הטלפון מהכיס של מכנסי הטרנינג אדידס שלי וגולל באינסטגרם עד שאני נרדם .