אני מגיע למסיבה בשביל האלכוהול. כי אין דבר טוב יותר מלהשכיח את הכל בעזרת מיץ הפתרונות - וודקה.
ג׳ייק חבר של אחד מהמארגנים ארגן לחברים בקבוק אבל אני לקחתי עליו בעלות. כי אני הכי מסכן.
אחח.. אין דבר טוב יותר מאלכוהול ורחמים, השילוב המתוק ביותר.
זרקתי על עצמי מכופתרת לבנה עם פסים שחורים דקים ופתחתי אותה מעט. אמרו לבוא בלבוש חגיגי. יחד עם זה מכנס בצבע חום שאימא קנתה לי. אפילו לא סידרתי את עצמי או הסתכלתי במראה.
היא במילא לא תבוא. ואין טעם.
לגמתי מהבקבוק , זה בטעם של אלכוהולג׳ל החרא הזה אבל זה לא הדבר שיגרום לי להפסיק.
אני מסתכל סביבי. אנחנו ממש על יד האגם.
הקימו תאורה ויש עמדת די-גיי מאולתרת, אנשים רוקדים ומצטופפים ואני בצד, עם הבקבוק וודקה המגעיל והנחשק שלי.
עוד לגימה קצת יותר ארוכה שתעזור לי.
השיר ״can't hold us" מתחיל להתנגן והאנשים שברחבה מתלהבים וצועקים. האורות משתוללים בכל מיני צבעים. אני מביט לעבר האנשים שממשיכים להגיע למסיבה מתוך אזורי המגורים.
חבורות של בנות שמגיעות יחד שפעם היו מעוררות בי רצון לגשת אליהן יחד עם ליאם ואיידן אבל כרגע כל מה שאני רוצה זה את הבחורה שהכרתי בדרך הכי נורמלית ולגיטימית, הבחורה שדחפתי בטעות לאגם.
אני מדגיש את ה*בטעות*.
אני מבחין בחברה של אוליביה , אמה שהיא חברה של לוקאס נכנסת יחד עם מישהי שאני לא מזהה. הן משלבות זרועות יחד ומתקדמות לכיווני. אני אפילו לא טורח להעמיד פנים שאני שמח או משהו כזה.
״לוקאס!״ היא רצה ממש אליי , לרגע אני תוהה אם היא חושבת שאני לוקאס אבל היא ממשיכה למאחוריי.
חברתה לובשת חצאית קצרה ומחוך עם מגפיים. הבחורה גבוהה ונראית טוב.מאוד.
אני עוצר אותה רגע לשאול איך קוראים לה לפני שהיא תחלוף , עוד לא ראיתי אותה קודם.
״הי , רגע״. אני נוגע בה קלות ומושך את תשומת ליבה.
היא מסתכלת עליי והיא נראית מוכרת פתאום.
אני נבהל ועל פניה אותו פרצוף.
״אוליביה?״
היא מתחילה להתקדם אך אני אוחז בזרועה , לא נותן לה לעזוב הפעם. אמה ולוקאס רחוקים מאיתנו מעט.
אוליביה מסתכלת על הבקבוק שבידי ומרימה גבה. אני זורק אותו על הדשא. הוא לא מתנפץ, תודה לאל.
״לא זיהיתי אותך את כל כך-״
״דין״.
״יפיפיה״.
״למה הבקבוק הזה כמעט חצי ריק?״ היא מסתכלת על הבקבוק ששוכב על הרצפה.
״למה את כל כך יפה?״
״תפסיק לעשות את הקטע הזה״.
״איזה קטע?״
״שאתה שואל שאלות במקום לענות לי עליהן״
״אני עושה את זה?״
״אתה עושה את זה עכשיו״.
״אפשר עוד שאלה?״
היא שותקת. אני פוחד לרגע שהיא תברח.
אני לא יכול לפספס את ההזדמנות הזאת.
היא מסתכלת סביב , אפשר לראות שהיא נעה באי נוחות.
״תשאל״
״את כל כך פאקינג כל כך יפה. את יפיפיה אוליביה גרין, את נראת כמו-״
היא מביטה בי בפעם הראשונה בשיחה הזו ונוצר קשר עין מלא. הזין שלי מתעורר, זה לא מפתיע עם איך שהיא נראית. החצאית השחורה הקצרה הזאת פשוט מדהימה , והגופיה שעושה לי חשק רק לקרוע אותה ממנה.
אוליביה מגלגלת עיניים וגופה מסתובב הצידה מתכונן לעזיבה.
״תעשה לי טובה״.
״לא״. אני אוחז בזרועה. רגע לפני שאני מאבד אותה שוב. רגע לפני עוד רסיס בלב שלי שעומד להיווצר שם.
עיניה מפוחדות.פאק.
״אני רק רוצה לדבר. אני רק רוצה שתסבירי לי למה לעזאזל את בורחת ממני כמו עכבר קטן. אני רוצה תשובות״.
״ואני רוצה שתניח לי״.
״רק תסבירי לי ואני אעזו...לא. אני לא אעזוב ולא אשחרר כי את..הדבר שמשגע לי את המוח כבר שבועיים. אני לא אותו הדבר מאז-״.
היא מסתובבת והולכת לצד השני של המסיבה שמוביל לחלק השני של האגם שבו אין מסיבה כרגע.
אני לא חושב פעמיים ובא אחריה.
התחת החמוד והחצוף שלה נצמד לחצאית הקטנה בזמן שהיא הולכת זקופה ומהר. היא אפילו לא מסתכלת לאחור.
כזאת בטוחה בעצמה.
כזאת יפה.
כזאת סקסית.
כזאת אוליביה.
אני הולך אחריה , מנסה להדביק את הקצב.
אנחנו מגיעים למקום שקט. אין פה אף אחד. חשוך , אפשר לשמוע את המוזיקה והקצב אך הוא מעומעם.
היא מסתובבת אליי , נחושה במבטה.
״רוצה שנפתח את זה? בוא נפתח״. היא פוצחת.
״אתה יכול לקרוא לי עד מחר יפיפיה אבל זה לא ישנה את העובדה שאתה עוד שעה תלך ותגיד את זה למישהי אחרת. אתה יכול ללכת ישר אחרי זה לחדר של מישהי ליד כי סירבתי יפה. אז נכון! נכון שאנחנו לא איזה זוג או סטוץ מתחייב או מה שזה לא יהיה אבל כבוד מינימלי? תכבד את עצמך, זה דוחה ועלוב כל כך״.
מה?
״על מה את מדברת?״
״אתה שם לב?! אתה עד כדי כך עסוק בעצמך שאתה לא זוכר אפילו! כזה פתטי...״ היא מגלגלת עיניים , אני יכול לראות את זה גם בחושך.
״דבר ראשון את בכלל לא יודעת איפה חונכתי ואיך גדלתי!״ זה פגע בנקודה רגישה. ״דבר שני אני אשמח אם תוסיפי לניסוח שלך גם כמה הסברים מפורטים כי אני לא עד כדי כך מניאק כמו שאת חושבת שאני מותק״.
״אל תקרא לי מותק״.
״מותק״. אני מתקרב אליה מעט רק כי אני נואש לעוד קצת ממנה.
״תיזהר״.
״שום איומים לא מפחידים אותי. מותק״. אני מתקרב עוד צעד , יותר קרוב אליה. אפשר להריח את ריח הוניל הממכר שלה. אני רק רוצה עוד מזה.
״כן?״. קולה יציב אך אני יכול כבר לשמוע את נשימותיה נהיות מהירות יותר משנייה לשנייה.
״כן״. אני לוחש לה בחזרה.
שקט בין שנינו. רק המוזיקה ברקע וצליל מי האגם.
אני לא יכול להתאפק יותר. פאקינג לא יכול. אני חייב לטעום אותה. אני צריך. אני מוכרח. אני צמא אליה.
אני מצמיד את שפתיי לשפתיה וגונח.
היא מחזירה לי נשיקה מורעבת.
אני מתנתק לרגע ״תספרי לי מה עשיתי אני באמת לא הייתי עם אף אחת. לא הלכתי לאף אחת-״ אני מתנשף ומנשק אותה שוב. ״איך אפשר להיות עם מישהי אחרת כשאת חיה לי במחשבות כל היום, כל דקה , כל שניה״.
אני לוחש לה והיא מתרחקת.
״זה עוד משפט שאתה אומר לשאר הבנות?״
״איזה שאר הבנות? אוליביה על מה את מדברת?״. אני כל כך מבולבל...
״ג'ייס״. היא לוחשת אל תוך החשכה.
צחוק מתגלגל יוצא ממני. אני צוחק בקול רם, וואו כמה זמן לא צחקתי ככה! ״חחחחחחח״ אני מחזיק את הבטן שלי- היא כואבת. אני נופל לדשא, האלכוהול מתחיל להשפיע.
״מה?״ אוליביה עומדת שם מאחוריי וצופה בי.
אני ממשיך לצחוק. ״אתה מאוד שיכור. חבל שאי אפשר לקחת אותך ברצינות אפילו פעם אחת״.
בבת אחת שתקתי. אאוץ זה כאב.
״את יודעת לפגוע מאוד טוב את יודעת? כדאי לך לעסוק בצלפות או משהו כשתהיי גדולה״.
״לפחות יש לך חוש הומור מוצלח״.
״תודה״.
״למה דין? למה להיות כזה זונה?״
״את באמת חושבת שהייתי איתה? את באמת חושבת דבר כזה? חשבתי שאת אדם חכם , משכיל... ״.
״מה זה עוזר לי המילה שלך אם ראיתי אותך יוצא מהחדר שלה אחרי שהיא מייבבת שניסית להשכיב אותה? בדיוק דקה אחרי שלא פתחתי לך את הדלת״.
איפה הבקבוק וודקה המזורגג שלי?
״הפעם האחרונה שהייתי איתה הייתה לפני שלושה שבועות. 4 ימים לפני שכל זה קרה״. אני מצביע על האגם.
״אז מה אתה אומר בעצם? שהיא משקרת?!״
אני שותק. חושב רגע למרות שאני יודע את התשובה.
כעבור כמה רגעים אני עונה.
״אם היית מכירה אותה, היית יודעת על מה אני מדבר.
היא רצתה אותנו יחד בחדר שלה ממש אחרי שחיכיתי לך בדלת. ראתה אותי ושאלה אם אני רוצה 'לעשות איתה כיף ולשחק קצת׳ אני מצטט״.
״איכס״. היא ממלמלת. אוליביה עדיין עומדת מאחוריי. פניי לאגם.
״אמרתי לה לא כי אני לא מעוניין בעסק המזדיין הזה יותר״.
השתיקה משתררת שוב עד שאני שומע את אוליביה זזה ומתיישבת לידי. ברכיה צמודים אל גופה.
״סליחה״ היא אומרת אחרי זמן שמרגיש כמו שעה.״ששפטתי אותך״. היא מוסיפה.
״אני יכול לשאול אותך משהו?״
״אתה שואל הרבה שאלות היום דין״.
״תפסיקי להיות מעצבנת״. אני מתגרה בה.
״תפסיק להיות נודניק אולי אני אצליח״.
״למה את בורחת כל הזמן?״
״זה לא עניינך״. היא יורה תשובה במהירות.
אוקיי הבנתי , נושא שלא צריך לגעת בו כרגע. מאחסן אותו במגירה של ״שאלות לשלב מאוחר יותר״.
״אפשר לשאול אותך עוד שאלה?״
״אתה יכול להפסיק לשאול אם אפשר לשאול עוד שאלה ופשוט תשאל את השאלה-״
״אני פשוט אהיה הגנטלמן שחינכו אותי להיות״ אני מדגיש בכוונה מעט יותר את ה׳חינכו׳.
״ואשאל אם אני יכול לנשק אותך״.^^^^^^^
מקווה שנהנתם מהפרק!
אשמח שתכתבו לי מה חשבתם (אני ממש אוהבת לשמוע ביקורות)🙏🏻
YOU ARE READING
דחיפה אחת למים
Romanceהכל היה בסדר לפני שפגשתי אותו. הייתי בעולם שלי עם הספרים שלי והאוזניות שלי עם המחשבות שלי והלבד שלי. הייתי יכולה להמשיך להצטיין בכל דבר ולהיות רוח רפאים. עד שיום אחד הוא הגיע בלי התראה ובהפתעה גמורה דין סמית׳. הגבוה,המעצבן, השטותניק,הבחור עם החיוך ה...