דחיפה אחת למים

פרק 37 - אוליביה

אני מופתעת מהישירות , מנסה לא להתרגש יותר מדיי.
עכשיו אני פה עם דין. רק שנינו.
וכל השכבה שלנו בערך מאחורינו. כל אחד יכול להופיע פה פתאום.
זה לא מנע ממני לענות לו "כן".
עכשיו אנחנו קרובים יותר , יושבים כתף אל כתף.
אני מסתכלת עליו בחשכה. יכולה להרגיש את חיוכו המעצבן שאני אוהבת כל כך.
זה גורם לי לחייך גם. הוא גורם לי לחייך.
הוא מביט בי בחזרה.
נו כבר, מתי הוא הולך לעשות את זה?
לעאזאזל עם זה .
אני מקרבת את שפתיי אל שפתיו ומנשקת אותו.
לפני דין הנשיקה הראשונה שלי הייתה בכיתה ד עם אחד מהבנים
בכיתה ה .
נראה שדי השתפרתי מאז ובכלל מהנשיקה באגם.
"התגעגעתי אלייך" הוא לוחש ממש בשקט. אם לא היינו כל כך קרובים בחיים לא הייתי מנחשת או יודעת שהוא אמר את זה.
אני ממשיכה לנשק אותו , נשיקה עמוקה יותר.יש לו טעם של וודקה. הוא עוטף את צווארי מאחורה.
אני גונחת בשקט.
דין צוחק צחוק עם גוון עמוק.
"תסתום". אני אומרת לו.
הוא צוחק עוד הפעם אך פניו עוברות אל צווארי, הוא מנשק אותי קלות שם. זה נעים.
"תנסי להשתיק אותי עוד פעם אחת ותמצאי את עצמך עוד הפעם בתוך המים".
עכשיו אני צוחקת.
אני מעבירה יד בשיערו המבולגן והרך.
אני שומעת צחוק מתקרב ובא וגם דין מבחין בו.
"שיט". אני אומרת.
אסור שיתפסו אותנו. אין כזו אפשרות.
"תרגעי זה רק כמה חברה שיכורים. אף אחד לא ישים לב אלינו הכל כאן חשוך"
"אני חייבת לזוז בכל מקרה, אמה תכף תתחיל לחפש אותי-"
"אל תברחי לי שוב". בקולו אפשר לשמוע חשש. פגיעות.
במקום להשיב לו במילים אני משיבה במעשים. אני מנשקת אותו עוד פעם אחת ואז מנתקת את הנשיקה.
"אסור שמישהו ידע עלינו דין". ואז אני קמה והולכת. משאירה אותו שם מאחוריי על הדשא בזמן שרק באלי לרקוד מאושר.

****
אני חוזרת למסיבה, רעש גדול מסביבי. בקבוקי בירה מושקים בין חברים, אנשים שרים, חבורות של בנות מצחקקות. ואני עם חיוך מרוח כי אני יודעת שדין לא היה עם אף אחת אחרת חוץ ממני.
מבחינתי זאת סיבה למסיבה.
״הייייי הנה את!!״ אמה צצה מבין עשרות האנשים שרוקדים, לוקאס אחריה כמובן.
״אני רואה שאת מרגישה הרבה יותר טוב״ היא מחייכת אליי עם החיוך המנצנץ והגדול שלה כאשר לוקאס מניח את ידיו הגדולות על כתפיה.
״כן אני אחלה״ אני עונה ולא מצליחה להסתיר ולהוריד את השמחה מפניי.
״לוקאס הרמת פה הפקה נחמדה״ אני פונה אל הבחור שדואג לחברה הכי טובה שלי. הוא לובש מכופתרת בצבע כחול כהה שעם התאורה הצבעונית של המסיבה היא נראת כמו מכופתרת סגולה. הוא פתח כמה וכמה כפתורים ונראה שלאמה לא אכפת. מכנסיו דווקא די מגניבים, נראה שאמה הספיקה לעזור לו גם לבחור אאוטפיט. מדובר על מכנסי גינס קרועים בצבע שחור והם מגיעים עד הברכיים. אני אהבתי.
״תודה״ הוא חייך ופיתל באצבעותיו קצוות שיער של אמה.  ״אני רק על הקטע של המוזיקה״. הוסיף.
״אולי תארגן לנו משהו לשתות?״ אמה הסתובבה אליו והעבירה יד בשיערו הקצר.
״בטח״ הסכים. ״אוליב את בירה?״ פנה אליי.
״אני כבר אלך לקחת בעצמי, אבל תודה״ אני יודעת שאני צריכה משהו הרבה יותר חזק. הלילה אני חוגגת.
הרגשתי כאילו ירדה לי אבן מהלב. בעצם לא אבן, משהו כמו מכולה של אבנים.
רק המחשבה על ידיו של דין על העורף שלי, מנשק אותי ומצמיד אותי אליו.
איך אפשר להיות עם מישהי אחרת כשאת חיה לי במחשבות כל היום, כל דקה , כל שניה.
מילותיו מהדהדות במוחי.
הבטן שלי מתהפכת מהתרגשות וגופי כל כך הדוק רק מהמחשבה עליו. על דין. דין סמית׳.
״...נכון?!״ אמה מחזירה אותי למציאות, למסיבה. לוקאס כבר הלך כנראה להביא לאמה לשתות.
״לגמרי״ אני מסכימה איתה למרות שאין לי מושג על מה היא מדברת. החיוך שלי רק גדל וזה כבר כואב. אבל זין על הכל. זין על כולם! דין לא יכול להפסיק לחשוב עליי.
״אני אמרתי לך שזה יהיה רעיון מעולה המסיבה! תלמדי להקשיב לחברה שלך ביץ׳ ״.
אני רק צוחקת לשמוע את דבריה ולדעת שהיא צדקה.
זאת ההסכמה השקטה שלי.
לפתע השיר שמושמע משתלב יחד עם שיר אחר ואמה קולטת את זה כל כך מהר. ״אנחנו חייבות להיכנס חזרה לרחבה! זה אחד השירים האהובים עליי!!״.
אין לי זמן להגיב כי אמה מושכת אותי ורצה על עקבים אל תוך הרחבה כאשר מילות השיר "why'd you only call me when you're high" של ארקטיק מנקיז.
אמה מדקלמת את המילים ואני מתנוענת לקצב המוזיקה ומקשיבה למה שהזמר מספר בשיר. אמה מוציאה את הטלפון שלה ומביאה לי את הטלפון כדי שאצלם תמונה שלנו כי אני הגבוהה מבינינו. וגם כי אני המגפי עקב האלה.
אני מצלמת את התמונה, די מרוצה מהתוצאה.
אנחנו ממשיכות לרקוד יחד, אני כל כך שמחה.
אמה כל כך נהנת שאני לא חושבת שהיא שמה לב שמשהו שונה בי.
לוקאס נכנס בדיוק כזה מוזיקה מתגברת לפני סוף השיר, עם השתיה של אמה. הוא מנשק אותה, כנראה כי הוא יודע שזה שיר שהיא אוהבת מאוד למרות שהסיפור שמסופר בשיר לא קשור בכלל לסיטואציה.
הבנתי שזה הזמן שלי ללכת הצידה ולשתות משהו.
יצאתי מהרחבה אל שולחן מתקפל ששימר כבר משקאות. רוב הבקבוקים כבר כמעט ריקים.
היה הרבה מאוד סוגים של אלכוהול, למישהו כאן יש פרוטקציות אני מניחה. או הרבה מאוד כסף שאפשר לבזבז.
החלטתי שחצי כוס וודקה ולימונדה יתאימו לי.
אני מוזגת לי את הוודקה ולא מתביישת בכמות. ועדיין המחשבות על דין לא מפסיקות לרוץ בראש .
אני אשאל אם אני יכול לנשק אותך.
אני מחייכת שוב.
יש כאן שיא עולם חדש בשביל כמות הפעמים שחייכתי ברבע שעה.
״מישהי כאן מתכוונת לחגוג הלילה״. קול מוכר וצמוד לאוזני קוטע את מזיגת הלימונדה לכוס.
אני מסתובבת ומוצאת את ליאם. הוא נראה דווקא לא שתוי כמו רוב האנשים פה.
״מה יש? אף אחת לא מוכנה לרקוד איתך אז אתה בא להציק לי?״.
״היה חסר לי מישהי שתבוא להוריד את האווירה אז באתי למומחית״.
״חה חה מצחיק מאוד״.
אני מסתובבת אליו וטיפה מתרחקת. הוא נצמד אליי יותר מדיי. אני לוקחת קש ומערבבת את המשקה שלי. ואז לוגמת מעט, מנסה לא לעשות פרצוף כדי להמשיך בהצגה שלי.
ליאם כל הזמן הזה מתבונן בי ולא אומר דבר. זה די נותן הרגשה של אי נוחות.
״אני הולכת, תמשיך לחגוג בכיף״. אני אומרת לבסוף ומנסה ללכת אך הוא נדרך ועוצר אותי.
״את רוצה לרקוד?״
״לא״.
״וואו את ממש משעממת״. הוא מגלגל מעט את עיניו.
״תודה בייב״.
פאק ממתי אני אומרת בייב? מביך מאוד.
״בייב?״ ליאם מסתכל עליי וצוחק.
אני חייבת לעוף מפה לפני שהוא יראה כמה אני אדומה.
אני מתחילה ללכת ומרגישה את מבטו בזמן שאני מתקדמת לאמה. אז אני מסתובבת בזמן שאני ממשיכה ללכת ומסמנת לו בפשטות עם חיוך קליל אצבע שלישית.