ריפוי אסור

פרק 12- אהבה?

״קומי״ קולו של רם מילא את החדר בזמן ששכבתי במיטה וניסיתי לראות פרק של סדרה.
לא יודעת איך התרגלתי לציוויים שלו.
מה הבן אדם הזה עושה לי ?
״אני רוצה להראות לך משהו, תלבשי ורדי״ הוא אמר וירד ללמטה.

•••

רם המתין למטה, הוא החליף בגדים.
מכנס קצר וגופיה רחבה שחשפה הרבה משריריו הקשיחים. ניסיתי לא להסתכל אבל זה היה חזק מימני.
הלכתי אחריו לכיוון מתחם לייד החווה ששימש תמיד למשחקי סנוקר והוקי, היינו הולכים לשם תמיד בשבתות.

נכנסו ועלינו במדרגות למקום שלא הכרתי.
הוא היה ענק ורחב, היו בו מלא מתקני כושר מכל הסוגים.
התקדמתי אחריו וזירת קרב גדולה התגלתה לפניי ועמדה בקצה האולם.
״תכירי את הבית השני שלך לחודשים הקרובים״ הוא הודיע תוך כדי שהוזיז את החבלים שמקטרים את הזירה ונכנס פנימה, אני אחריו.
״תסביר״ שאלתי כשאני עדיין אחוזת הלם מהאולם שלא הכרתי עד היום.
״את מתחילה ללמוד הגנה עצמית, אגרוף, ג׳ודו, קרב מגע..תחליטי ותודיעי. אני אמצא מורה״. הוא הודיע.
צלצול טלפון נשמע מכיסו, הוא הוציא את המכשיר והסתכל על הצג. ״כמה דקות חוזר״ הוא ענה וקפץ חזרה מעל החבלים.

הוא התרחק כך שלא שמעתי את שיחתו.

לאחר כמה דקות רם חזר ואמר שהוא חייב ליסוע למרכז ושאני אהיה עם דנה.

חזרתי, דנה ישבה שם וכתבה את התורנויות של שבוע הבא.
דפיקה בדלת נשמעה ״כן?״ קראנו אני ודנה בלבלול.
בחיים מישהו לא דפק על הדלת הזו, כולם נכנסים ויוצאים.

חבר של רם, שמסתבר שקראו לו צחי, נכנס בדלת בחיוך.
זה היה אותו אחד שהיה שם אתמול.
״מה קורה, רם נמצא?״ הוא שאל תוך כדי שהתקדם לעברנו ״האמת הוא יצא למשהו דחוף לפנימיה במרכז״. עניתי.
״את יולי?״ הוא פנה אליי בשאלה.
הנהנתי בחיוב. ״אפשרי לדבר איתך כמה דקות?״
יצאנו לאוויר הפתוח.
״אני מצטער שאני מתערב, אני צחי, חבר טוב של רם״ הוא אמר והתיישב על הספסל שמול המגרש.
התיישבתי ליידו.
״לקחתי את האנס הזה אתמול למשטרה ולא יצאתי משם עד שדאגתי שהוא במעצר ולא יכול לצאת, אני במעקב.
הוא לא ייצא מיזה, אני מבטיח לך״ הוא אמר והרגיע אותי במבטו.

רציתי להעביר נושא, לא רציתי לחשוב על זה.

״ממתי אתה מכיר את רם?״ שאלתי והסתכלתי עליו .
הוא העלה על שפתיו חיוך והשעין את ידיו על הספסל.

״גיל חמש עשרה אני חושב..הכרתי אותו אחרי ההלוויה של ההורים שלו״ הוא סיפר ונאנח.
הסתכלתי בזעזוע על פניו.
״תרגעי, זה החלק הטוב בסיפור שלו״ הוא אמר בציניות.
״ההורים שלו היו מתעללים בו מאז שהוא נולד, זה הגיע להם.״
״א..אאיך הם מתו?״ שאלתי ודמעות איימו לפרוץ מגרוני.
״גם אני לא יודע, מה שאני יודע זה מאחותו, היחידה שנשארה, היא גרה עכשיו בחו״ל. רם לא מדבר עם אף
אחד, לא רק אתכם״.

״היתה לו זוגיות?״ שאלתי בזהירות
ידעתי שזה לא טוב ששאלתי, זה יכול לסבך אותי אבל גם ידעתי שלא יהיה לי עוד הזדמנויות לדעת את הפרטים האלה.

״בגיל שבע עשרה היו לו הרבה זיונים מזדמנים.. אבל אהבה?.. אף אחת לא הצליחה. הכמות בנות בוכות שהתקשרו אליי כדי שאדבר איתו..״ הוא צחק.
וקם מהספסל.
״יאלה אני חייב לזוז, אנחנו עוד ניפגש״ הוא חייך וקרץ אליי.
הוא התקדם ואז עצר.
״ויולי״ הוא הסתובב לכיווני ״תשמרי על הלב שלך״.

•••

שכבתי על המיטה והבטתי לתקרה.

צחי כמו נויה הזהירו אותי .
אבל הזהירו אותי מאוחר מידי..

אני רוצה את רם.
אני רוצה הכל ממנו, כל חלק בגוף שלו.
אני רוצה את הידיים שלו עליי, את החיבוק שלו, את השפתיים שלו.
כל רגע שהוא מתקרב בעוד סנטימטר אני רעבה לעוד..
רגשית ופיזית.

אבל כמה שהשתוקקתי אליו ידעתי שזה משחק מסוכן שיכול להסתיים בלב שבור עמוק.
אז ניסיתי להסיט את המחשבות האלה הצידה והפנתי את מחשבותי אל המציאות הנוכחית, שמחתי מהרגעים הקטנים שהיו לנו עד עכשיו.

בשבילי הרגעים האלה היו עולם.