אני בת שש.
ערב לפני העלייה לכיתה אל״ף. אני מתרגשת.
אבא שלי מעיר אותי באמצע הלילה ומכניס בגדים אקראיים לתיק בית ספר החדש שאמא קנתה לי.
הוא לא מדבר איתי .
מרים אותי על הכתפיים ויוצא בשקט בזמן שאמא ישנה.
אנחנו נוסעים שעה ומגיעים לנמל תעופה.
לא הכרתי ולא ידעתי מה זה אומר.
אני מתחילה לבכות שאני רוצה את אמא.
אבא נותן לי את הסטירה השנייה בחיי ואני דוממת.
אנחנו עולים למטוס ענק.
צעקות. שוטרים. אמא בהיסטריה .
ואני לא מתקרבת יותר למטוס.
אני יודעת שאני נשמעת כמו קלישאה מהלכת מסיפור אבל זה פשוט המציאות.
רק המראה של המטוסים בשמיים היה מספיק כדי לעורר בי התקפי חרדה שלא ישכחו.
מיותר לציין שעלייה למטוס אף פעם לא עלתה כאופציה עבורי, הספיקה המחשבה להתקרב לשדה התעופה כדי לגרום לי להרגיש חולה פיזית.
״אני לא יכולה לעלות על טיסה״ הודיתי בנשימה אחת לרם שישב מולי וחיכה שאדבר.
הוא הביט בי במבט מבולבל לכמה שניות ואז הנהן.
התרומם מהכיסא ויצא באמירת לילה טוב חטופה בלי לשאול למה או לבקש הסבר התרגלתי.
קמתי בבוקר מוקדם, התארגנתי, לבשתי חליפת ספורט שחורה, מתחתי את הקוקו חזק וירדתי ללמטה לריצה.
כשהגעתי לכיוון החווה רם בדיוק יצא מהמתחם של הספורט והיה נראה אחרי אימון
מתי הבן אדם הזה ישן?
הוא הביט בי ושלח זרמים של חשמל לכל חלקי גופי.
הזרמים האלה הלכו והתחזקו ככל שהתקרבנו.
YOU ARE READING
ריפוי אסור
Romanceיולי בת 17, לאחר שאביה רוצח את אמה מול עיניה היא נשלחת לפנימיה לנוער בסיכון. היא מכירה שם את רם, שמנהל את הפנימייה וגם הקים אותה. שניהם סוחבים אין סוף צלקות מהעבר שהביאו אותם לאנשים שהם היום. #1 באהבה 25.4.23 1# ברומנטיקה 6.5.23 אזהרות : הסיפור מ...
