נשארתי יושבת על מיטתי בזמן שרם ירד במדרגות במהירות.
התגעגעתי למיטה הזאת, היא דווקא נתנה לי זיכרונות יותר רגועים מהבית עצמו.
לחדר שלי אף אחד לא נכנס, הוא היה נעול תמיד.
כל הדברים הרעים קרו בחוץ.
קמתי מהמיטה ונעמדתי מול הארון הגדול שלי, ליטפתי את הבגדים בעדינות.
לקחתי חליפת טרנינג של נייק ולבשתי אותה, היה קר בבית, תמיד היה קר פה.
הסתכלתי במראה המוכרת, אספתי את שיערי לקוקו גבוה ומתוח וירדתי למטה, לא שמעתי את רם ושיערתי שהוא הלך לעשות קניות.
בדיוק שנכנסתי למטבח הוא פתח את דלת הבית עם הרבה שקיות בידיו, הוא עמד כמה שניות בלי לזוז וסרק את כולי סופסוף
נכנסתי למטבח והתיישבתי על השיש, רם נכנס עם הקניות והוציא את המצרכים על השולחן, בהיתי בו כמו תמיד.
תמיד עיניין אותי אם הוא שם לב למבטים שאני לוטשת בו כל היום, בהתחלה ניסיתי להסתיר את זה אבל זה לא באופי שלי.
לפי המצרכים שהוא הוציא הבנתי שהוא מכין עוף ותפוחי אדמה, הוא תמיד דאג שנאכל בריא.
״תמיד היית כזה?״ שאלתי פתאום באומץ
״מה זה כזה?״ הוא שאל ולא הפנה את מבטו, נשאר מרוכז בתפוחי אדמה שחתך
״שתלטן, לא מדבר, לא עונה, קר, מרוחק...״ נקבתי בחלק מאופיו המאתגר בלי לחשוב יותר מידי.
ידעתי שהוא לא יבין מאיפה זה בא לו אבל מישהו צריך להבין את זה וזה יהיה אני ולא אף אחד אחר.. אחרת.
הוא הביט בי וצמצם את עיניו בתגובה לדבריי.
לא הצלחתי לפרש את מבטו ונלחצתי שהגזמתי.
״התעצם עם השנים״ הוא השיב לאחר שתיקה רועמת של דקות ארוכות.
מהשלוש מילים האלה הבנתי המון.
וזה היה עולם בשבילי.
לא שאלתי עוד שאלות, עזרתי לו להכין סלט ולתבל את העוף.
בזמן שהכל היה בבישול סידרנו וערכנו את השולחן.
הוא קנה כלים אמיתיים לא חד פעמי והפתיע אותי בפעם המיליון במחשבה המרחבית והחדה שיש לו..
הוא עושה הכל שנרגיש טוב, שלא יהיה לנו יותר רע.
ישבנו לאכול, היה טעים כמו תמיד.
נהנתי בכל שנייה בחברתו וצרבתי כל דקה בזכרוני.
קול יריות הפרו את השלווה ששררה בבית.
זה היה נשמע קרוב ממש.
קול הירייה החזיר אותי לאותה מציאות שהייתה ולאותו מקום, קפאתי במקומי, בלי יכולת להוזיז איבר אחד בגוף.
רם קפץ על רגליו וזינק לעבר המרפסת, שנייה אחרי הוא כבר היה בדלת ״את לא זזה מכאן״ הוא פקד וטרק את הדלת אחריו.
רעדתי במקומי.
פתאום ירייה נוספת.
רם למטה.
בלי לחשוב על מה שאמר לי הרמתי את רגליי ורצתי למדרגות, דילגתי אותן במהירות והגעתי לבחוץ.
YOU ARE READING
ריפוי אסור
Romanceיולי בת 17, לאחר שאביה רוצח את אמה מול עיניה היא נשלחת לפנימיה לנוער בסיכון. היא מכירה שם את רם, שמנהל את הפנימייה וגם הקים אותה. שניהם סוחבים אין סוף צלקות מהעבר שהביאו אותם לאנשים שהם היום. #1 באהבה 25.4.23 1# ברומנטיקה 6.5.23 אזהרות : הסיפור מ...
