הגענו שלשום לתאילנד.
אני חושבת שאף פעם לא הרגשתי כל כך טוב כמו ביומיים האלה.
בפעם הראשונה הרגשתי מה זו משפחה,
הרגשתי בית.
רם הצליח לסחוף את כולנו לעשות את הדברים הכי מושגעים בלי פחד, עשינו את האומגה, טרקטורונים, רפטינג בנהרות.
הוא הצליח לגרום לבנים לצלול עם פאקינג כרישים .
לא יצא לנו להיות לבד מאז המטוס אבל הנחתי לזה..
הוא בן אדם שצריך את המרחב שלו.
אני פלשתי לו לשם והוא צריך להחליט עד כמה הוא מוכן או לא.
ביום השלישי עשינו, אני ונויה, יום שהוא רק של שתינו, הלכנו לספא, מסאז׳ ואכלנו ביחד צהריים.
כולם הלכו עם רם לטיול בשטח ולנו פחות זרם, גם פחדנו.
לרם לא היה מושג כזה פחד.
כשחזרנו לחדר התיישבנו בשתיקה אחת מול השנייה, ראיתי שנויה שומרת משהו בלב והולכת להתפוצץ אז החלטתי לפתוח לה פתח.
״מה יש נויה ?״ שאלתי אותה בזהירות.
היא לקחה נשימה עמוקה.
״למה את לא מספרת לי מה יש בינך לבין רם?״ היא שאלה וראיתי את הכעס והאכזבה על פנייה .
באמת היינו החברות הכי טובות, סיפרנו הכל אחת לשנייה ופשוט בשלב שהתחיל המגע ביני לבין רם החלטתי לשמור את זה אצלי.
רם אף פעם לא אמר לי אל תספרי והוא גם לא הסתיר יותר מידי, כשהיינו במטוס הוא אמר לדנה שהוא יושב ליידי ושיקחו אחריות.
היא הסתכלה מוזר אבל לא שאלה ולא אמרה כלום .
ידעתי שמה שאנחנו עושים זה אסור אבל מי כופה את זה? הוא המנהל בעצמו.
זה היה מצב מבולבל.
״את צודקת שהייתי צריכה לספר לך״ אמרתי בלחש וקמתי, התיישבתי ליידה במיטה ״אבל אין הרבה מה, אני בעיקר מבולבלת״ הודיתי בפנייה.
היא לא התרצתה וידעתי שזה לא מה שהיא רוצה לשמוע.
היא הבינה וידעה יותר.
״התנשקנו״ אמרתי לה לאחר שראיתי שלזה היא חיכתה.
ראיתי את ההלם על פניה.
כעבור כמה דקות היא כבר התעשתה וחזרה להיות נויה, חקרה אותי בשאלות, תיארתי לה לבקשתה את הסיטואציה ישר והפוך וחידדתי ברגשות ובפרטים.
לאחר שעה של חקירות נויה יצאה מהחדר, היא קבעה עם דנה שילכו לצלול בלילה. לי הספיק האקסטרים ביומיים האחרונים ונשארתי בחדר המלון.
התקלחתי ולבשתי פיגמה קצרה, הדלקתי טלוויזיה סתם בשביל הרעש ונכנסתי למיטה.
דלת נפתחה בפתאומיות וגרמה לליבי לעצור, הרצתי בראשי את כל תהליכי האיגרוף שלמדתי ונעמדתי לייד המיטה.
רם
זיהיתי כבר את הצעדים היציבים.
אנחת ייאוש יצאה ממני ונפלתי על המיטה לישיבה ״דופקים אתה יודע״ אמרתי לו בעצבים כשהתקרב והתיישב על הכורסה שממולי, הוא הסתכל עליי במבט ארסי והבנתי שהמשפט הזה התפרש אצלו בעוד כמה משמעויות.
דופקים אתה יודע
שמתי את ידיי על הפנים ועשיתי פרצוף נגעל, זה הוציא ממנו משהו שאפשר היה לפרש אותו כמו חיוך קל.
״אני שמה לב שהאדנרנלין פה עושה לך טוב״ אמרתי בהתגרות והתרוממתי לעברו באיטיות.
רציתי יותר ממנו והגיע הזמן שגם אני אפעל.
העפתי מעליי את החולצה ונשארתי עם חזיית תחרה בלבד.
הוא ישב שם, עם ידיים על משענת הכורסה, הרגשתי מבטיו שורפים כל חלק בגופי, המוכסה והחשוף.
הורדתי את עיניי אל הבליטה במורד גופו וזה נתן לי אומץ להמשיך.
פניו המסוטטות בלעו אותי בריכוז.
התיישבתי בפישוק רגליים עליו ושלחתי יד לעבר האיבר הקשה שבין רגליו.
הרגשתי אותו פעם ראשונה. הוא היה עצום.
קשה יותר מאבן. העברתי את ידי בעדינות.
הוא בלע את רוקו.
זה נמשך כמה שניות לפני שהרים אותי בתנופה למיטה ונשכב מעליי, תופס את ידיי בצידי גופי בכוח של ברזל.
הרגשתי את הזין שלו כמו פלדה בבטני התחתונה והרגשתי את הרטיבות העצומה בין רגליי.
הוא הכניס את ידו העבה לתחתוניי וגניחה נפלטה מפי בקול.
״פאק את נוזלת יול״ הוא לחש ואחז בשיערי, מקרב את פנינו ״הכוס הטוב הזה יהיה רטוב רק בשבילי, הבנת?״ הוא הבהיר בקול עמוק ששלח זרמים לכל הגוף.
הנהתי במהירות כתגובה.
״תגידי את זה״ הוא פקד ותפס יותר חזק בשיערי ״ה..וא יהיה ר..ט..וב רק בשבילך״ עניתי בחוסר אונים.
רציתי פאקינג עוד.
ונויה אמורה לחזור.
YOU ARE READING
ריפוי אסור
Romanceיולי בת 17, לאחר שאביה רוצח את אמה מול עיניה היא נשלחת לפנימיה לנוער בסיכון. היא מכירה שם את רם, שמנהל את הפנימייה וגם הקים אותה. שניהם סוחבים אין סוף צלקות מהעבר שהביאו אותם לאנשים שהם היום. #1 באהבה 25.4.23 1# ברומנטיקה 6.5.23 אזהרות : הסיפור מ...
