זכרונות כואבים

פרק 3: ~"כולל אשלי"~

יצאתי עם קמרון לבחוץ, לא ממש הבנתי מה רוצים ממני.... קמרון התחיל, להגיד: "היי, אני קמרון. כפי שהבנת, מסתבר שאנחנו הולכים להיות אחים." חייכתי חייוך מזיוף. אבל מבפנים, בא לי להרוג אותו. ואמרתי: "כן הא... אחים..." הוא הסתכל על הריצפה, העביר את ידו בשערו החום. החזיר את מבטו אלי, הסתכלתי לו בענים. בענים הכחולות שלו, העניים שלו ממש סחפו אותי. והוא אמר:" אממ.. הלנה, אימא שלי. היא אמרה לי, שהיא העבירה לי אוכל איתך. פרוסה ובקבוק, תוכלי לתת לי אותם? " הייתי בהלם. שהאוכל שהלנה הכינה "לי" זה בעצם בשביל קמרון הזה. החלטתי להגיד: "קמרון, הלנה. זתומרת אימא שלך, היא הביאה לי אוכל. אבל היא לא אמרה שזה בשבילך... אבל אני אביא לך, מיד אביא לך את הפרוסה. בוא ניגש לכיתה, והעביר לך את הפרוסה." קמרון הנהן לחיוב, ונכנסנו לכיתה. קמרון ישב ליידי , הבאתי לו את הפרוסה. בלי האוראו, ואז הוא אמר: "יודעת מה? תקחי את זה, ישלי כסף פה אני אקנה לי לאכול, אקנה בקפיטריה." הוא החזיר לי את הפרוסה, חייכתי אליו ואמרתי: "באמת? אתה תסתתדר? " המורה כנראה, שמעה את לחשושים שלנו. ואמרה: "לא הפסיק לכם הזמן שדיברתם בחוץ? אני
מבקשת לא לדבר". הסתכלתי על קמרון הוא חייך ולחש: "כן. זה בסדר, אני אסתדר. רק באלך לעזור לי , למצוא פה את הקפיטריה. את יודעת בית ספר חדש.." חייכתי והנהנתי לחיוב. בסוף השיעור קמה אמנדה ואמרה: "אני רוצה להודיע משהו, היום בערב . אצלי בבית. בשעה 7 , כולם אצלי" היא הסתכלה עליי ואמרה : "כולל אשלי, אני עושה מסיבה. כולם לבוא, מי שלא בא לוזר" . אוחחח אני כל-כך שונאת את אמנדה הזו! בגלל שהיא מלכת הכיתה, והשכבה. היא חשה ת'עצמה, או שהיא עושה את זה בכוונה, או שהיא סתם בלונדית סתומה. ההפסקה הגיעה זואי ניגשה אליי ואמרה: "את באה בערב? " הסתכלתי עלייה, במבט מזלזל. ואמרתי: "לא זואי. את יודעת שאין דבר. אין דבר שאני שונאת יותר ממסיבות, מאמנדה! אין סיכוי שאני באה!" אמנדה בדיוק עברה באזור ושמעה את החלק : "אין סיכויי שאני באה". היא הסתכלה עליי ואמרה: "לוזרית". והלכה זואי אמרה: "נו אשלי. בשבילי, תחשבי על זה. יש לך עד 4 לחשוב." זואי הלכה ואני התקדמתי לקמרון. והוא חפר לי על הבצפר. ואמר: "למה שאמנדה הזמינה, את כולם למסיבה בערב. היא אמרה במיוחד אשלי?" הסתכלתי עליו במבט עצבני ואמרתי: "קמרון, אם אתה רוצה שאני אמשיך להראות לך את הבצפר, כדאי שלא תזכיר את זה. איין לי כוח לדבר על זה." אמבר עברה ואמרה: "קמרון רוצה אני אסביר לך למה? וגם על הבית ספר?" הסתכלתי על אמבר ואמרתי לה: "לא אמבר, אנחנו מסתדרים". אמבר אמרה: "תגידי לי, מי בכלל שאל אותך זונה? " קמרון התרקב לאמבר ואמר לה: "ומי את שתקראי לה זונה?" נדהמתי, חשבתי שקמרון יהיה רע אליי, והוא ממש לא. אמבר הסתכלה עליו ואמרה: "למה אתה מגן על השרמוטה הזו? אני לא מבינה, לא מבינה מה אתה מוצא בה!" קמרון התעצבן הסתכל עליי וחייך, חייוך שהרגיע אותי. והחזיר את מבטו לאמבר, ואמר לה: "אני מוצא בה, מה שאי אפשר למצוא בך. יש בה חצי ממה שאין בך! אז תלכי מפה. ואני לא רוצה לראות אותך. ושלא תעזי להתקרב אלי, או אל אשלי". אמבר הלכה, ואמרתי לקמרון: "תודה קמרון, אני מעריכה את זה מאוד". הלכנו לקפיטריה, וקמרוון קנה לו לאכול, וישבנו לאכול .הסתיימה ההפסקה. אמרתי: "יש! יש עוד שיעור אחד.. והביתה!" ראיתי הודעה בטלפון. בדיוק לפני שנכנסתי לכיתה, זה היה מאימא היא רשמה :"תותי שלי, אני מתגעגת אלייך. שבוע הבא ביום שני אני חוזרת. כדי להיפרד ממך כמו שצריך. תתכונני לפגישה. אוהבת המון: אימוש שלך! " שמחתי, אך לא יכלתי לענות לאימא כי כבר נכסתי לכיתה. כל השיעור אמבר התסכלה עלי, הסתכלה עלי במבט רצחני. דיי מפחיד. השיעור עבר די מהר, הלכתי לבית עם קמרון... והיום די עף.... בשעה 4 זואי שלחה לי הודעה: "החלטת? את באה למסיבה? " חשבתי שנייה ואמרתי לעצמי: "אשלי, פעם אחת תראי להם, תראי להם שאת לא לוזרית, פחדנית, עלובה. את תלכי לשם. הכי יפה שיש, שיצאו להם העניים. " רשמתי לזואי: "כן אני באה!" זואיי מיד שלחה ליי בחזרה: "יששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש! מה גרם לרצות לבוא?" השארתי אותה כמה דקות במתח ועניתי לה: "דברים, דברים. גרמו לי לרצות". הלכתי מהר לקניון עם 400 שקלים ראיתי שמלה מהממת פסים, שחור ורוד. היא היתה מהממת, קניתי אותה עלתה 50 ₪, דיי זול. הלכתי לחנות נעלים, קניתי נעל שחורה מדהימה! היא גם הייתה דיי זולה עלתה גם 50 ₪ "לבנתים בזבתי 100 שקל אשלי! אחלה חיסכון" אמרתי לעצמי, קניתי לי משהו לאכול. וכשחזרתי לבית היה כבר 6 ,התקלחתי, התארגתי .וב7 אני וקמרון יצאנו... קמרון אמר: "יפיפה אחותי..." צחקתי ואמרתי: "חתיך אחי.." וצחקנו ביחד. הגענו לבית של אמנדה סקרתי את כולם, ולא ראיתי את זואי!!!! אני כל-כך הולכת להרוג אותה. ופתאום הרגשתי ידים עדינות, ורכות. מכסות לי את העניים, מיששתי את הידיים האלה. ומייד זהייתי :"זואיי, כבר רציתי להרוג אותך". גילתי שאני וזאי לבשנו אותה שמלה, רק בצבעים שונים. הינו חיבות לעשות תמונה! אמנדה אמרה: "כולם בואו, בואו נשב במעגל. משחקים אמת או חובה!" היא התיישבה על הריצפה וכולם ישבו על הריצה. אני ישבתי לייד זואי, ומצידי השני קמרון. התחלנו לשחק בהתחלה אמבר ואמנדה, אח"כ זואי ואוריאן , אח"כ רומי והארי. הם התנשקווווו! ואח"כ אני הייתי עם אשטון הוא שאל אותי: "אז מה אשלי..? אמת או חובה? " אמרתי: "חובה" אשטון אמר: "פיי אמיצה, אוקי עלייך להיכנס איתי לחדר החובות לחצי שעה." לא יכלתי להתנגד,וקמת הוא הוריד לי את השמלה ונגע בי. התחלתי לבכות, ולצרוח.. אך אף אחד לא שמע... הכיתה צרחה: "יש לכם 5 דקות" אשטון שחרר אותי נתן לי את השמלה ואמר: "שטפי פנים! שאף אחד לא ידע על זה. אם תספרי למישהו אני ארצח את ההורים שלך. תזהרי". ויצאנו . וכך עברו להם חצי שעה