זכרונות כואבים

פרק 19: ~"את כל חיי!"

פרק קצר מידי... סליחה..
בכיתי הסתכלתי על עיניו הכחולות של בריאן, והוא אמר:" אהובה שלי, אל תבכי... אני לא אזרוק אותך בגלל התנהגות טיפשית מצד אביך! אני אהיה כאו לצידך תמיד, ולא משנה מה יהיה. אנחנו נחפש את כל הדרכים להביא ילדים, ננסה כל הזמן! אם לא נצליח... נאמץ, אני יודע שזה קשה לך אהובה, אבל אני כאן איתך!" חיבקתי אותו כל-כך חזק!
~נקודת מבט בריאן~
קשה לי לדעת שאני לא אוכל להביא ילדים מאהבת חיי, זה כואב... אני אצטרך לאמץ ילדים, הם לא יהיו שלי.. רק המחשבה הזו כואבת לי... עוד יותר כואב לי על אשלי... אני מחר טס לישראל! אם אשלי תרצה או לא.. "בייב אני הולכת להתקלח, ואני אתארגן צריך ללכת להורים שלך עוד מעט". אשלי אמרה לי, הינהנתי היא הלכה..
~נקודת מבט אשלי~
סיימתי להתקלח, לבשתי מכנס שחור גבוה, גופיה לבנה שהיא כמו חלצת בטן, יש עלייה דוגמאות של פרחים והם יורדים טיפה לכיון הבטן. יצאתי ובריאן הסתכל עליי במבט בוחן :" יפה שלי את! את כל חיי!" הוא אמר והתקרב אליי לחיבוק הוא חיבק אותי, ונשק לי קלות על הלחי. חייכתי ואמרתי:" אני אוהבת אותך בריאן". הוא הסתכל לי בעניים, בעני הירוקות. ואני הסתכלתי על עיניו הכחולות. וריסקנו את שפתינו, זה הרגיש כל-כך נכון. בריאן אמר:" גם אני אוהב אותך, לא משנה מה יהיה". אני כל-כך אוהבת אותו. הוא אמר:" אהובה, אני הולך להתקלח. אם את צריכה משהו מהקלחת תגידי". היהנתי הוא נכנס עשיתי פן לשיערי הרטוב, סידרתי את הפוני שלי כמו וילון , חצי הצד ימין, וחצי בצד שמאל. השיער הסתדר לי בצורה מושלמת! נזכרתי שהאיפור שלי במקלחת, נקשתי על דלת המקלחת, ואמרתי:" ברי (כינוי וקיצור-הערת הכותבת) אני צריכה את האיפור שלי, והוא בפנים. אני יכולה להיכנס לקחת? או שתוציא לי אותו?" לאחר מספר שניות הוא ענה:"אש, (כינוי וקיצור-הערת הכותבת) תכנסי את יכולה גם להיתאפר פה, זה לא מפריע לי, אני מבקש שתשארי להתאפר כאן". נכנסתי ואמרתי:" נכנסתי, אני אתאפר פה, לבקשתך". נכנסתי, שמתי מייקאפ, עשיתי איילנר מסביב לעניים. מסקרה בשל להאריך את הרסים שלי, כמו שאני אוהבת אותן ארוכות. שמתי סומק שיבליט את עצמות הלחיים שלי, ואודום אדום. בדיוק ששמתי את האדום בריאן יצא. הוא התנגב שם את התחתונים שלו. (תחשבו איזה מחרמן זה ועוד עם הקובדוביות שלו-הערת הכותבת) הוא שם את חלוק המגבת שלו עליו, התקרב אליי וחיבק אותי מאחור. הסתכלתי עליו מהמראה והוא עליי. ואמר:" איזה יפה את בייב". חייכתי אליו ואמרתי:" תודה לאב" יצאנו מהקלחת, הוצאתי לבריאן את החליפה שרצה, החליפה השחורה עם החולצה הלבנה. גיהצתי לו אותה. והוא לבש את המכנס, לאחר מכן את החולצה, קמתי אליו ואמרתי לו:" בייב בוא רגע". הוא התקדם אליי, ואני אליו התחלתי לכפתר את חולצתו ואמרתי לו :" ברי, אני רוצה להגיד לך תודה. על איך שחיזקת אותי, והרגעת אותי. אני מודה לך על הכול! את הדבר הכי חשוב לי בחים!" הוא חייך אלי ואמר:" אם לא אני, אז מי ידאג לך? וירגיע אותך? ויחזק אותך? בשעות הכי קשות! תמיד אני כאן בשבילך! אני אוהב אותך המון!!!" וריסק את שפתיו על שלי.
מה אתן אומרות? אייך הסיפור?