זכרונות כואבים

פרק 6: "אתה מוכן לעשות את אותה טעות?!"

חוח אני רעה
פליז אל תהרגו אותיי
התעוררתי. ראיתי את קמרון לציידי. מחזיק את ידי ובוכה ,אמרתי: " קמרון, אהובי תירגע הכול בסדר". קמרון מחא את דמעותיו ונירגע, הוא נישק אותי, ושמעתי מישהו עם קול מוכר : "קמרון, אשלי. יש לי איתכם שיחה צפופה. לא מענין אותי מה קרה פה הרגע". זה היה אבא שלי, כמובן. אבא יצא מילמלתי: "אנחנו הולכים למות". קמרון חייך: "אל תדאגי. נמות ביחד". צחקתי ואמרתי: "דביל". לאחר כמה דקות האחות נכנסה ואמרה : "אממ היי, אני אצטרך לבדוק את הבדיקות שלך, ולפי זה אוכל להגיד לך מתי ושחררי". האחות יצאה, ולאחר כמה דקות חזרה, והודיעה: "מחר את תשתחררי, יש לך מזל. שהבן זונה שפגע בך הוא לא פגע בך יותר". גחגחתי בגרוני ואמרתי בקול רועד: "הבן זונה הזה, זה אבא שלי. כן זה שבחוץ. הוא נכנס בי, בגלל שרצתי לכביש. וכנראה לא שם לב אליי..." ירדו לי דמעות שנזכרתי בזה וגם היה לי פלאשבק
~פלאשבק~
ראיתי את קמרון מתנשק עם אוריאן, רצתי כמו שבחיים שלי לא רציתי, הייתי כול-כך פגועה. ופתאום הרגשתי בפגע בי משהו חזק, והייתה חריקה חזקה. העולם נעצר. ראיתי שחור, פחדתי. לא הבנתי מה קרה. ואבידתי את הכרה.
~חזרה למציאות~
נכנסתי לחרדה. לא מבינה התחלתי לבכות, האחות ניגשה אליי. התחלתי לבכות. היא חיבקה אותי ואמרה: "אתה יכול ללכת לקבלה ולבקש מים דחוף? " קמרון הנהן לחיוב ורץ מהחדר. ולאחר דקות אחדות הוא חזר, עם כוס מים. שתתי ונרגעתי. פחדתי שזה יחזור על עצמו, בבית. האחות אמרה: "תלכי לישון מחר תקומי, ותלכי לבית!" הקשבתי לה לפני שהיא יצאה מהחדר אמרתי: "תודה לך, גברתי". היא חייכה ואמרה: "אין על מה. אל תדאגי אני אדאג לזה, שאביך ישלם על מה שהוא עשה". לפני שהיא יצאה אמרתי: "אבל בבקשה, תעלימי את שמי מהסיפור, שיחשוב שגילתם את זה דרך מצלמות אבטחה. ככה הוא לא יהרוג אותי, כשנגיע לבית". אופסי אמרתי משהו שלא הייתי צריכה להגיד. האחות הסתובבה ואמרה: "הוא מכה אותך? " חייכתי במבוכה ואמרתי: "לא, אבא שלי לא בן אדם כזה. הוא בחיים לא הרים עליי, או על משפחתי יד". שקרתי חצי מאוכזבת , וחצי שמחה. מצב אחד, יכולתי להיפתר ממנו. לתמיד ומצד שני איפה אני אחייה? עם אמא לא יתנו לי, עם הלנה המרשעת? מה פתאום, היא תתנקם בי. את הנקמה של אבי. הלכתי לישון, מלא מחשבות מקיפות אותי. עד שלבסוף נרדמתי. בבוקר התעוררתי, התארגנתי. הלכתי לקבלה בשביל לצאת מהמקום הזה. אישרו לי את היציאה. אבא שלי בא לאסוף אותי. לפני שירדתי לקומה שבה אבי חיכה לי, נתקלתי בבחור. הוא אמר: "האם אוכל לקבל את מספר הטלפון של העלמה?" לא הסתכלתי עליו ואמרתי: "לא" המשכתי בדרכי. ירדתי לקומה שבה אבי חיכה לי. נכנסתי לאוטו, הנסיעה הייתה שקטה. אף אחד מאיתנו לא דיבר. ולבסוף הגענו לבית, רצתי לחדרי. חיפשתי שם קמרון. הוא לא היה שם, כנראה בבית ספר. נשכבתי על המיטה שמעתי שירים. נקשו בדלתי. פתחתי זה היה קמרון, קפצתי עליו בחיבוק. ולאחר שנייה שחררנו. עיניו היו עצובות, היו לו דמעות. אני בטוחה שהוא התאפק לא לבכות. הסתכלתי לו בתוך העניים. ואמרתי :"מה קרה לאב?" הוא הסתכל על הריצפה, ואמר : "אבא שלך... הוא קורא לך". הוא התחיל לבכות חיבקתי אותו ואמרתי: "קמרון? אתה יכול להסביר לי למה אתה בוכה? זה לא שאני הולכת או משהו...." הוא הסתכל עליי ואמר: " אולי את הולכת או משהו". הוא המשיך : "תרדי אליו הוא קורא לך". הוא השפיל מבט. הרמתי את סנטרו, ואמרתי: "אל תבכה, בשבילי. בוא איתי למטה. ונשמע מה יש לו לומר.." הוא הסתכל לי בעניים ואמר: "לא. אני שמעתי כבר, תשמעי את". הוא הסתכל עליי במבט עצוב, הוא אמר: "תרדי אליו". הסתכלתי עליו: "אם הוא הולך להגיד שאנחנו צריכים להיפרד אני רוצחת אותו". יצאתי וירדתי למטה. אבי ישב בספה, וליידו ישב מישהו שאני לא מכירה, אבל היה מוכר. הייתה מזוודה על השולחן. כמו של אנשי עסקים. נזכרתי מאיפה הוא מוכר לי, ההוא מהבית חולים, שביקש את המספר שלי. וסירבתי. התיישבתי בפחד, פחדתי מה שאבא שלי הולך להגיד. הוא פתח את פיו לומר משהו, ואמר: "האם הבחור הזה, שלצידי. מוכר לך? " הנהנתי בפחד. הבחור חייך ואבי המשיך. הוא אמר: "זה בריאן, הוא רוצה אותך בתור אישתו. הוא הציע הרבה כסף בשבילך. ולבסוף הגענו להחלטה. היא הייתה קשה, אבל הסכמנו. הסכמנו שאת מחר עוברת לגור איתו, ולאחר שבוע תתחתנו. בהתחלה בריאן הציע מליון. סירבתי, ולבסוף הגענו למסקנה, בריאן יתן לי 5 מליון. ולך יתן את חייו." היו לי דמעות בעניים. ואמרתי : "אתה מוכן שוב לעשות את זה?" הוא עשה את עצמו תמים ואמר: "את מה? " התעצבנתי ואמרתי: "לעשות את אותה טעות עשיתי עם הילה. עם אחותי הגדולה". הצבעתי על תמונה שלה ובכיתי אמרתי: "אם אתה לא רוצה שזה יגמר כמו שזה נגמר איתה תעצור את זה! ותוותר על כל הכסף פאקינג מדזיין הזה!" בחיים לא דיברתי ככה לאבא שלי. עליתי לחדר ובכיתי. בכיתי את החיים שלי. רציתי למות! לא ידעתי מה לעשות עם החיים שלי.
חוחח אל תהרגו אותייי