זכרונות כואבים

פרק 47:~"תעני יא זונה"~

-כעבור שלושה ימים-
אחרי שלושה ימים שהייתי בבית חולים,
ואחרי שליאה ובריאן כל יום באו לבקר ,
ואחרי שאמא שלי חשפה אותי ואת בריאן , פיטר עצבני כל כך שהוא לא מקשיב לשום מילה.

היום אני משתחררת מבית החולים, אני מפחדת שפיטר שוב ישתגע...

                     -כעבור שעה-
אני, רייצ'ל ופיטר יוצאים מבית החולים. מלא צלמים חיכו לנו בחוץ , מה שלא קרה במשך כל הקרירה שלי ושל פיטר ביחד.

נכנסו לרכב של פיטר, והתיישבתי לייד רייצ'ל. הפאפארצי שאלו שאלות ללא הרף, וענינו לחלקים ומיהרנו לעלות לאוטו, בגלל רייצ'ל...  היא בכתה..

-כעבור 15 דקות-

נכנסנו לבית , ואו התגעגתי לבית ! ולפתע אנג'ל  רץ אליי , והתכופפתי אליו במהרה וליטפתי אותו. "בוביי קטןן התגעגתי אלייך" אמרתי והרמתי אותו.

חיבקתי ונישקתי את אנג'ל הרבה, ואז הוא רץ ממני.הנחתי את רייצ'ל בלול שלה, והתיישבתי בספה לייד פיטר.

"תגידי לי, מה יש בינך לבין בריאן?" לפתע  שאל פיטר , "כלום למה?" שאלתי. "איך אמא שלך מכירה אותו??" שאל. "לא יודעת" אמרתי.

לפתע פיטר משך בשערי, "תעני יא זונה" בעט בבטני. "אין בנינו קשר ! אמרתי לך !!" צרחתי . הבטן שלי כאבה יותר, בן זונה אני אחרי ליידה!!  התכווצתי מכאבים.

לפתע פיטר הוציא את החגורה שלו , "תעני, את יודעת שאני לא אוהב להכאיב לך יא שרמוטה". צעק עליי . "אין בנינו קשר! אמרתי לך כבר פיטר.. מה יש לך?" אמרתי .

עצמתי את עניי בחוזקה מרוב פחד, ושמעתי את החגורה פוגעת באוויר שנייה לפני שהחגורה פגעה בגופי. ואז זה הכה בי, על הירך שלי . "אייה ! בן זונה". צרחתי ורצתי לחדר.

              -כעבור שעתיים-
ישבתי בסלון עם רייצ'ל ואנג'ל, ולפתע דפקו בדלת בייתי. קמתי ופתחתי את הדלת.

לפני נצבו 2 שוטרים, אחד בגובה 1.80 להערכתי, והשני 1.70 אני מניחה. "שלום, כאן זה הבית של פיטר ג'ונסון?" שאל השוטר מטר השבעים. "כן, אם יורשה לי לשאול . למה ?" שאלתי. "ובכן, הגיע אלינו סרטון. סרטון בו רואים אותו מכה אישה.. " אמרו בעצב..

"אני יכולה לראות את הסרטון?"שאלתי.
"בוודאי" . אמר השוטר מטר השמונים. הוציא את הטלפון שלו והראה לי.

ראיתי אייך פיטר מושך בשערי, ובועט בבטני. איך הוא מוציא את החגורה שלו, מקלל אותי ומכה אותי. התחלתי לבכות. "מ..א..י..פ..ה.. ה..ס..רט..ו..ן ה..ז..ה?" שאלתי עם מלא דמעות בעניי, הכאב צורב לי בגופי.

"האם זאת את בסרטון?" שאל אותי אחד השוטרים, לא הבנתי מי כי ראיתי מטושטש בגלל הדמעות שלי.. "כ..ן" אמרתי בחשש. "אוקי, איפה פיטר נמצא כרגע? יש לנו צו מעצר. " שאלו שוב השוטרים. " הוא יצא... אני לא יודעת לאן..." אמרתי.

"אוקי גברתי, יפריע לך אם נשאר פה? כדי לוודא שהוא לא יעשה לך כלום כשיגיע וכדי שנוכל לתפוס אותו." אמרו השוטרים. " אוקי, אני מניחה שאין לי בעייה".אמרתי להם. 

-כעבור שעה-
*נקישה בדלת*
"תתחבאו כדאי שלא יראה אתכם ויתנהג כרגיל..." אמרתי לשוטרים.

"מי זה?" שאלתי בעודי מתקרבת לדלת.
"אני פיטר,תפתחי". אמר חסר סבלנות.
פתחתי את הדלת , ורייצ'ל הייתה בעריסה שלה.

"אז זונה, אמרי לי... כמה את לוקחת לשעה?" פיטר שאל בעודו נכנס. סליחה?
"סליחה? אני נראת לך כמו הזונה שלך?" שאלתי באומץ שהיה לי.

"הו בוודאי, יחתיכת כלבה בואי אראה לך איזה זונה את ". אמר ומשך את שעורתי,והשכיב אותי על הספה. והחל להפשיט ממני את הבגדים, כשהייתי בהלבשה תחתונה פיטר הוציא את החגורה שלו, הניף את החוגרה שמעתי את רעש החגורה שחותך את האוויר ולאחר מכן את רעש החגורה על גופי. "בן זונה" מלמלתי.

הכאב לא פסק, וכשפיטר בא להכות בי שנית הוא כבר הייה על הרצפה. "פיטר ג'ונסון , אתה עצור ". אמר אחד השוטרים , אחד שם לו את האזיקים על הידים. ואני התלבשתי במהירות, "תודה לך גברתי, נקרא לך אם נצטרך עדויות,לבנתים אנחנו חושבים שיש לנו את העדות הכי טובה, הסרטונים". אמרו .

"אוקי , תודה רבה " אמרתי בוכה. והם יצאו מדלת ביתי.

*נקישה*
נקישה נשמעה כעבור 2 דקות, מי זה יכול להיות?

"מי זה?" ניסתי להגיד בבטיחון.
"בריאן" אמר מהצד השני.
מה הוא רוצה עכשיו, חשבתי.
פתחתי לו והוא נכנס לבית..