"ישבתי הרבה זמן לפני שנפרדתי ממנה, וחשבתי, נזכרתי בך, נזכרתי בנו. פשוט כאב לי. אני לא יודע למה אבל אני לא מפסיק לאהוב אותך. קשה לי. עבר הרבה זמן, ולא עובר לי. קשה לי. אני צרייך אותך". אמר.
ואוו. מה?!
לפתע הוא התקרב אליי, כולי הייתי פרפרים והתרגשיות אני עדיין מרגישה אליו משהו, עם כל הקרבה הזו שהייתה לנו לפני שעזב.
הוא ריסק את שפתיו על שלי, זה היה מדהים. כמה שהתגעגתי לשפתיים האלה, לתחושה הזו, כמה שבכלל התגעגתי אליו.
אני חושבת שאני אוהבת אותו.
הנשיקה הזו הייתה כל כך טובה, שלא רציתמ להיפרד מהשפתיים שלו. אבל היינע צריכים חמצן, והתנתקנו .
"אני אוהב אותך". הוא זרק לחלל האוויר.
לא ידעתי מה לענות, "אני חושבת שגם אני אותך" פלטתי מבלי מחשבה.
הסתכלתי על כל דבר מלבד על בריאן, זה מלחיץ. אולי אספר לו?
"יש לי משהו לספר לך..." אמרתי בחשש.
"כן?" אמר בריאן.
"תבטיח שלא תכעס.." אמרתי עם דמעות בעניים.
"מבטיח, לעולם לא אכעס עלייך". אמר, זה גרם לי לצמרמורת .
"רייצ'ל... היא הבת שלך.." אמרתי בשקט.
"מה? למה לא אמרת לי? חשבת להשאיר אותה ככה כל חייה? שתגדל בלי אבא?? לא יכלתי להגיד לי???" אמר בעצבים , אך בשקט.
"יא בן זונה אמרת שלא תכעס." אמרתי בשקט, בעודי בוכה.
"אני מצטער, פשוט אני מרגיש רע עם זה שהבת שלי גדלה 6 שניים בלי אבא."אמר.
היה רגע של שקט, אני מבינה אותו.. אני לא יכולה להפיל עליו את זה סתם ככה.
" רגע, אבל עברת תאונה והילד נפל לך.. אז איך..?" שאל בחשש.
"מסתבר שהיו לי תאומים, התאום שלה מת בתאונה ורייצ'ל שרדה את זה". אמרתי לו בפחד..
"אני מבין, אייך נספר את זה לרייצ'ל? " שאל .
"את האמת, גם אני לא יודעת.. מחר כבר נחשוב על משהו.." אמרתי.
"טוב.. אני יכול להישאר איתך הלילה? התגעגתי אלייך ..." אמר מעביר נושא.
"כן, את האמת שגם אני ". אמרתי.
והוא הביא לי נשיקה חמה ואוהבת .
~בוקר~
"אמאאא בוק-" צעקה רייצ'ל כשנכנסה לחדר , אך קטעה את עצמה כי ראתה את בריאן איתי במיטה.
בריאן התוערר כששמע את רייצ'ל , והתיישב מיד, גם אני התיישבתי.
"בוקר טוב רייצ'ל, בואי שבי איתנו רגע..." אמרתי.
רייצ'ל התקדמה אלינו וישבה על המיטה.
"אוקי, זוכרת ששאלת אותי איפה אבא? " שאלתי אותה.
"כן, זוכרת" אמרה עם חיוך רחב.
"אז, בריאן הוא אבא שלך, אני מצטערת שלא סיפרתי לך קודם. לא רציתי לגרום לך לצער..." אמרתי מתחילה לבכות.
"על מה את מדברת, תודה שסיפרת לי אמא'". אמרה וחיבקה אותי.
"אז.. אבא?" שאלה וחיבקה את בריאן.
בריאן חיבק אותה , והתחיל לבכות. היא ראתה את זה ונגבה את הדמעות שלו. "אבא אל תבכה, עכשיו כולנו יחד". היא אמרה ונישקה אותו על הלחי.
"אמא אפשר שנלך לטייל כולנו יחד היום?" שאלה.
"כן מתוקה שלי". אמרתי ונישקתי אותה.
YOU ARE READING
זכרונות כואבים
Romanceאני אשלי בראון, אני בת 18 . המצב בבית היה טוב עד שקרה המקרה הנורא מכול... צבע השיער שלי הוא חום, עם קצוות בלונוד. צבע העניים שלי הוא ירוק, אני מאוד אוהבת את העניים שלי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הוא קטע את עצמו, וריסק את שפתיו על שלי, הרג...
