זכרונות כואבים

פרק 27: ~"אני מהעבודה של בריאן, נעים מאוד".

~ערב~

גם היום בריאן הלך לפגישת עבודה,חשבתי. ונזכרתי בהתנהגות המוזרה שלו היום.

~פלאשבק~

אני מצטער יש לי כאב ראש נוראי. אני לא מאמין שאני הולך להיות פאקינג אבא". הוא אמר.

הוא קם לעברי, חיבק אותי ונשק לראשי. "את תהיי אמא נהדרת , אני בטוח בזה". הוא אמר, והסתכל לי בעניי. העביר את עניו לשפתיי , והחזיר לעניי. הוא הניח את שפתיו על שפתיי, אך עוד לא נישק. התרחק ממני במהרה, הלך ממני במהירות ותפס בראשו. מה יש לו?? חשבתי.

~סוף פלאשבק~

דמעות מרדניות ירדו מעני , זה לא עושה לי טוב להיזכר בהתנהגותו . אני אלך לישון , בבוקר אני מקווה שיעבור לו הכאב ראש הזה ,ונוכל לדבר כמו שצריך ולהעביר את יומנו האחרון בכייף . מחרתיים הוא חוזר לבסיס . חשבתי.

~בוקר~

בריאן עוד לא הגיע , מהלילה . אני דואגת לו . חשבתי . לקחתי את הטלפון שלי , חייגתי את המספר של בריאן .

"הלו" הגבר שלי ענה.

"בריאן איפה אתה? לא הגעת הביתה מאתמול". השבתי לו.

"בפגישת עבודה...אני ישנתי כאן. אני אגיע בצהרים..."היה נשמע כיאלו הוא משמיט דברים , או שאיינו בטוח בעצמו.

"בריאן , תגיע מהר . מחר אתה צריך שוב ללכת לבסיס , אנחנו לא נתראה פאקינג שבועיים. בוא נעביר את היום האחרון שלנו בכייף ! בריאן תגיע עכשיו". הוראתי לו.

"אני מגיע , ביי ". הוא ניתק

אלוהים יודע מה יש לו , הוא מדבר אליי בקרירות , נשאר לישון בעבודה , לא אכפת לו ממה שקורה איתי. אפילו טלפון אחד הוא לא הרים בשביל לדעת שהכול בסדר איתי .. ההתנהגות שלו ממש מוזרה. יש מצב שיש לו מישהי אחרת? לא לא ! אין מצב בריאן בחיים לא יעשה לי את זה. חשבתי.

~כעבור 20 דקות ~

ישבתי וצפיתי בטלוויזיה , ולפתע נקשו בדלת .

קמתי לפתוח ראיתי בריאן , חיבקתי אותו . "בריאן אתה מסריח , לך תתקלח. יש לך ריח של אלכהול ". הוראתי לו

בריאן השתחרר מהחיבוק שלי , והלך להתקלח . ממתי בפגישת עבודה שותים אלכהול? זה קרה גם בפעם הקודמת שהייתה לו פגישת עבודה. משהו פה מסריח , יותר מבריאן. חשבתי.

~כעבור חצי שעה~

בריאן ירד לבוש , והתיישב ליידי . "רוצה נלך לשופינג?? " שאל . הסתכלתי עליו במבט לא מבין. "נו , את אמרת שאת רוצה להעביר את היום הזה בכייף לא??" הוא אמר, חייכתי אליו וחיבקתי אותו . "בטח שאני רוצה, יאלה אני אתלבש ונצא?" שאלתי. בריאן הינהן.

לבשתי מכנס קרעים, וגופיה שחורה. לקחתי את המשקפי שמש , הנחתי אותם על החולצה. לקחתי כובע שחור, ולקחתי את התיק הלבן שלי . זרקתי לתכו את הדברים החשובים. שמתי נעלי עקב שחורים וירדתי למטה. (אשלי לבשה את מה שיש בתמונה ,וככה נראתה -הערת הכותבת )

בריאן היה עסוק בטלפון שלו , בטח משחק. לפתע עזב את הטלפון , והפנה את מבטו אליי. הוא חייך "יאללה בואי נצא". הוא אמר.

~כעבור 6 שעות~

אני ובריאן התיישבנו לאכול , בריאן כל בזמן היה עסוק בטלפון . זה הציק לי !

"בריאן..." קראתי, בקול שקט. הוא הרים את ראשו מהטלפון . "תעזוב כבר את הטלפון , מאז שיצאנו אתה רק בטלפון ! " אמרתי בעצבים.

הוא הסתכל לי בעניים , כנראה קלט את העצבים . הוא סגר את הטלפון והביא לי אותו . "קחי , אל תתני לי את הטלפון לא משנה מה. עכשיו אני אתרכז בך ובאוכל".

~לאחר 15 דקות~

ראיתי את בריאן מסתתר , מפני מי הוא מסתתר? את מי הוא ראה? חשבתי.

לפתע ניגשה אלינו בחורה, בלונדינית עם עניים כחולות ,ושפתיים טיפה מנופחות. היא הייתה יפה. היא לבשה שורט תחת , וחולצת בטן.

בריאן הסתכל עלייה בלחץ , כנראה ממנה הוא הסתתר. אבל למה? חשבתי .

"היי בריאן , והיי גם לך . את בטח אשלי? הארוסה של בריאן?" חייכתי אלייה והנהנתי.

"אני מעבודה של בריאן, נעיים מאוד". היא הושיטה את ידיה אלי , לחצתי לה את ידה.

"היה נעיים לראותכם, בריאן היום בערב יש פגישה אצלי עם כל העובדים. תגיע". היא אמרה , בריאן הנהן והיא הלכה.

בריאן נשם לרווחה , כיאלו פחד מנכוחותה. ואני ובריאן הלכנו הביתה.

תקישבו ! הפעם אני עושה מטרה לכל פרק.
זה באמת מרגיש לי שאף אחד לא קורא את הסיפור

מטרה: 2 הצבעות ו2 תגובות
מטרה קטנה , אבל נראה אם תעמדו בזה...