זכרונות כואבים

פרק 37:~חייכתי אליו, ודמעות של אושר הופיעו בעניי"~

~כעבור שלושה חודשים~
במשך השלושה חודשים האלה, אני ופיטר התפרסמנו . ונהינו ממש מפורסמים, החברה של ויקטוריה רוצה אותי . לא הסכמתי.

במשך השלושה חודשים הללו, גדלה לי בטן. לא הבנתי למה,הרי אין לי ילד, איבדתי אותו.
היום יש לי תור לרופא, אנחנו עושים אולטרה סאונד לבדוק מה קורה.

במשך שלושה חודשים, בכל סופ"ש בריאן מחייג אליי עשרות פעמים,ואני לא עונה לו. אני לא מעונינת לשמוע מה יש לו להגיד.

פיטר החליט שהוא מתלווה אלי לכל המסע, והלכנו לבית החולים.

"שלום דוקטור". אמרתי. "שלום" אמר חזרה.
" כפי שסיפרת לי בטלפון,את היית בהריון ועברת תאונה לפני כשלושה חודשים. אני ביקשתי מהבית חולים שהיית בו, לשלוח לי את הצילומים של הבטן . ואני רוצה להראות לך מה גילתי". אמר והושיט את דף הצילום.

"ובכן יקירה, אני רואה פה 2 שוליות. השוליה האחת הפוגעה, ומאחוריה את השוליה השניה . שלא נפגעה . אני רוצה לעשות לך אולטרה סאונד כדי לבסס את באופציה שיש בראשי". אמר.

"בואי תשכבי כאן". אמר. הרמתי את חולצתי עד קו החזה , הוא מרח לי קרם מגעיל כזה שמאפשר לו לראות דרכו. (אני לא יודעת להסביר איך ולמה אז אל תצחקו עליי אם זה נשצע קצת טיפשי-הערת הכותבת.) לקח את העכבר הזה שדרכו רואים את התינוק,הוא הסתכל על הצג בהפתעה. וחייך.

"ובכן גברת בראון, אני שמח לבשר לך. את בהריון, והאופציה שהייתה בראשי זאת אכן זאת. את היית בהריון בתאומים, ולכן אחד מן התאומים נגפע. כיון שהוא הגן על אחיו. כרגע את בחודש הרבעי להריון." אמר.

חייכתי אליו, דמעות של אושר עלו בעניי. שמחתי כל כך , שגם זה לא נמנע בגלל הבן זונה ששבר לי את הלב. אני מעדיפה לא להגיד את שמו ולהיזכר.

"ועל זה נאמר גברתי, הכול לטובה" פיטר אמר. חייכתי אליו , והוא הביא לי חיבוק גדול.

"אוקי בואי נעשה בדיקות שגרתיות של הריון, ונבדוק שהכול בסדר. אקבע לך תור אצלי בעוד חודש". אמר הרופא.

"ודרך אגב, אם נגרם לך צער כל שהוא בגלל הבזיון שבית החולים הזה עשה. את יכולה להגיש נגדם תביעה. מטפלים בזה היום בחומרה". אמר.

~נקודת מבט בריאן~
~יום למחרת~
היום אני הולך להופעה של איזה אחת אשלי ופיטר,בגלל טיילור, אף פעם לא ראיתי או שמעתי את האשלי ופיטר האלה. היא רוצה שאני אבוא איתה, אז קניתי לנו כרטיסים וכרטיס למאחורי הקלעים . כי היא מכורה אליהם.

נסענו אל מקום ההופעה, חיכנו היו שם מלא בנות. אולי אוכל למצוא לי סטוץ' לעוד 5 דקות. חשבתי. ובחנתי את אחת הבנות, מריאן נעלמה לי. זאת הזדמנות טובה . חשבתי.

~כעבור 10 דקות~
אני ואישה שבחנתי קודם מזדינים, היא כזאת זונה. חשבתי.

היא חייבת לעבוד בתור נערת לויי. זה מתאים לה חשבתי.

~נקודת מבט טיילור~
בריאן נעלם לי, וההופעה התחילה. טוב למי אכפת אני פה אהבות חיי. פיטר ואשלי.

הסתכלתי על אשלי, היא בהריון?? שאלתי את עצמי. עוד מעט אני פוגשת אותה,אני אשאל אותה קצת.

הסתכלתי על פיטר, אמלה הוא כזה חתייך . פיטר עוקף את בריאן, בהרבה. חשבתי.

~כעבור חצי שעה~
נגמרה ההופעה, אני הולכת אליהם לפגוש אותם. אני לא יודעת איפה בריאן, אני יהרוג אותו. חשבתי.

ולפתי ראיתי אותו, הוא התקדם אליי "אייפה היית? חיפשתי אותך כל ההופעה".אמר בריאן. "שורה ראשונה ניסת?" שאלתי. "לא, התגעגתי אלייך לאב. " אמר ונישק את שפתיי. גועל. חשבתי.

הוא נגע בתחת שלי, "אני מחכה לזיין אותך" לחש לי באוזן. התעלמתי " קודם, בוא נלך למצוא את פיטר ואשלי, ואחר כך נעשה מה שתצרה".אמרתי .

לאחר חיפוש ארוך, מצאנו את החדר. ראיתי את פיטר, אומיגדד רצתי אליו. חיבקתי אותו, ועשיתי איתו תמונות. "איפה אשלי?"שאלתי.

"היא הייתה חייבת ללכת לבדיקות". אמר.
"בדיקות של הריון?" שאלתי בחטטניות.
"לא ענינך גברת". אמר לי.דאמט הוא כל כך סקסי. מילה שבא לי להזדין איתו עכשיו מול העניים של בריאן.

~נקודת מבט אשלי~
מייד לאחר ההופעה, הלכתי לבדיקות. הייתי חייבת, כמעט והתעלפתי בבמה.

~ערב~
הגעתי לבית שלי ושל פיטר, ולפתע שמעתי גניחות. החלטתי להתעלם וללכת לחדר. הלכתי להתקלח .

~כעבור חצי שעה ~
יצאתי מהמקלחת וירדתי למטה לאכול. הגשתי לעצמי לאכול, וישבתי. אכלתי, עד שמישהי ירדה. הסתכלתי על פנייה, זה לא קורה לי אלוהים. חשבתי.

ראיתי את האחת והיחידה, טיילור. הורדת הבתים.

חע
חשבתם שבריאן ואשלי יפגשו כל כך מהר????
אתם תחכו קצת עד שזה יקרה