זכרונות כואבים

פרק 21~'פאק יש פה עיתונאים?!'~

"טוב אז אנחנו נלך, אל תשכחו מחר אנחנו עושים מסיבת אירוסין". בריאן אמר, וחייכתי ואמרתי:" היה נעים להכיר אותכם אתם משפחה מהממת!" אחיות של בריאו חיבקו אותי ואמרו:" גם לנו היה נעיים להכיר אותך!" אני ובריאן יצאנו, חיבקתי את בריאן ואמרתי:" היה לי כייף לפגוש את המשפחה שלך. והדבר הכי כייפי שקרה בערב הזה, והכי מרגש זה היה הצעת הנישואין שלך. התרגשתי מאוד! אני אוהבת אותך בייב". הוא נישק אותי ואמר:" אהובה שלי גם אני אוהב אותך".
~יום למחרת~
בריאן עדין ישן, קמתי בזהירות שטפתי את פניי, וירדתי למטה. התחלתי להכין לבריאן אוכל, תוך כדי שהכנתי התסכלתי כל אצבעותי ועל טבעת האירוסין שלי, רק המחשבות מאירועי אמש העלו לי חיוך. למרות שהוא יודע עלי, הוא עדין רוצה שאני אנשא לו. תוך כדי מחשבותי סיימתי להכין את האוכל. נזכרתי בדבריו של בריאן:" מחר תתקשרי להוריך ולחברים שלך, ותודיעי להם על מסיבת האירוסין". לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לאישה החשובה לי ביותר! אמא! חייגתי, ולאחר כמה צילצולים היא ענתה, דיברנו מלא, סיפרתי לה על האירוסין אתמול והיא התרגשה. וכשספרתי לה על המסיבה היא מיד מהירה להגיד כי היא מארגנת תיק ובאה! שמחתי שזאת הייתה התגובה של אימי התקשרתי לקמרון, הוא שמח אבל היה עצב בקולו והוא אמר שיגיע עם אבי. התקשרתי לאבא, בכל זאת הוא עדין אבא שלי... סיפרתי לו, הוא בכלל לא התרגש אבל אמר שיגיע בערב עם אלנה . התקשרתי לזואי לרומי ולהארי . וכולום אישרט את הגעתם. לפתע ידים כייסו את עני, נבהלתי, לחשו לי באוזן. " בוקר טוב אהובה". זייהתי את הקול, זה קולו של בריאן. נרגעתי ואמרתי: "בוקר טוב". הוא הוריד את ידיו מעני, הסתובבתי אליו חיבקתי ונישקתי אותו, אמרתי:" בזמן שישנת אני הספקתי להכין לנו ארוחת בוקר, הנחתי על השולחן, והתקשרתי לכולם להודיע שאנחנו חוגגים אירוסין היום! כולם שנחו ואישרו את הגעתם". בריאן חייך ואמר:" כל הכבוד לך אישה חרוצה שלי, אגב אוכל?!??!? מה הכנת? אני רעבבבבב". חייכתי הלכתי להביא את האוכל, והנחתי על השולחן, הלכתי להביא את הצלחת שלי, בריאן ואני אכלנו ובלסוף שסיימנו, בריאן אמד:" אישה יפה שלי, אשת חייל היה טעיים מאוד. אוהב אותך מאוד!" חייכתי ונתתי לו נשיקה גדולה. התנקתנו ובריאן אמר:" היום יש לנו מסיבת אירוסין, והייתי שמח לשבת עכשיו, אבל צרייך להתארגן לערב. יש לי חבר דיי גיי אני אצלצל אליו ואשאל אם הוא פנוי בערב, ואתקשר לחבריי." חייכתי ואמרתי:" אוקי אני אחפש מישהו שירים לנו עיצור דח קישוטים בקטנה, ואחפש קייטרינג, צרייך עוד משהו בייב?" הוא חייג בטלפון ואמר:" לא בייב, תוודאי שהתקשרת לכולם, ותראי אם יש מישהו שיכול לעזור להביא דברים, הוו פאקק!! צריך ללכת לעשות קניות!" צחקתי, כי הוא הבהיל אותי ואמרתי:"אל תדאג בייב, אני אסיים לחייג ואלך לעשות קניות, אני אעשה רשימה תוך כדי".
~אחרי קניות והרבה שיחות טלפון~
הגעתי לבית, פתאום ראיתי מישהי לייד השער של הבית שלנו, הסתכלתי לא הבחנתי. נגעתי בכתפה, היא נבהלה והתסובבה אליי, ומיד עלה לי חיוך ענקי על הפנים!!! אמרתי:" אמאאאאאאאאא" או יותר נכון צרחתי... קפצתי עלייה , כל כך התגעגתי אלייה! נכנסו לבית עזרתי לאמא להכניס את הדברים ובריאן אה את אמי:" חמתיי היקרה, התגעגנו למה את לא באה לבקר אותנו?!" אימי צחקה, ואנחנו הצטרפנו.
~שעה 6~
הכול מוכן אני מחכה לכולם, התקלחתי; התלבשתי עשיתי פן. הייתי מוכנה בקיצור. שמעתי נקישה, אמרתי:" דיזל? את יכולה לפתוח?" היא הנהנה ומיד הלכה לפתוח, הייתי במבטח סידרתי את כל הדברים, ותוך כדי זמזמתי שיר. לפתע הרגשתי ידים במותנים שלי, הסתובבתי וראיתי את בריאן. הוא היה כל כך חתיך, עם חליפה אפורה תואמת לשמלה שלי. "איזה חתייך אתה חיים שלי" אמרתי. נישקתי אותו, ולפתע ראיתי פלאש. מישהו צילם אותנו. 'פאק יש פה עיתונאים?' חשבתי לעצמי. הסתכלתי וראיתי את