זכרונות כואבים

פרק 26: ~'מה יש לו?'~

~בוקר~

~נקודת מבט אשלי~

עכשיו אני סוף סוף יכולה לעשות את הבדיקה הזו. ניגשתי לשטוף את פניי, בחנתי את הפנים שלי. הסתכלתי על עניי הירוקות , על השפתיים העבות שלי , על השיער החום שתפוס בגומיה שבקצהו בלונד. הפעם האחרונה שבחנתי את פניי , הייתה לפני שפגשתי את בריאן . שכל כך סבלתי. חשבתי לעצמי.

התנערתי מהמחשבות, הלכתי לחדר בריאן היה ישן . אני אוהבת אותו , אני כל כך מצטערת על מה שעשיתי לו אתמול. על התנהגות המזוויעה שלי. חשבתי.

התקדמתי אל התיק שלי, לקחתי את הבדיקת ההריון. עשיתי את הנדרש , חייכתי כמה שניות והינה התשובה . התשובה מופיעה אל מול עני. אבל עצמתי את עניי בפחד.

אני חוששת, לא בטוחה . כדי לי לפתוח את העניים, ולראות את התוצאה? חשבתי.

לאחר מחשבה ארוכה , פתחתי את עניי. אני אראה לבריאן.. חשבתי.

חייכתי שבריאן יקום , והכנתי לנו ארוחת בוקר. אמא השאירה לי פתק שהיא יצאה.

~לאחר 10 דקות~

בריאן ירד במדרגות, הוא לבש רק מכנס. גופו העליון היה חשוף, והקוביות שלו... בריאן התקרב אליי , והוציא אותי מהמחשבות.

"ואו אוכלל". בריאן אמר ברעבתנות. חייכתי אליו ,"אכן , אוכל בשביל הגבר שלי". אמרתי, הוא חייך התקרב אלי ,והלך לשולחן. הוא נראה מבולבל. מה יש לו? חשבתי.

בריאן ואני אכלנו, "בריאן, אני מצטערת על אתמול, רציתי לנקום על זה שלא הבאת לי נשיקה כשייצאת". הוא חייך, "זה בסדר". אמר בקרירות . הוצאתי את הבדיקה מהכיס, הנחתי אותה על השולחן.

בריאן הסתכל על הבדיקה, עניו נפתחו לרווחה. הוא הסתכל עליי , לתוך עניי. הייה לו חלק עצוב בעניו, מה יש לו? חשבתי.

"זה מדהים". הוא אמר, חייכתי אליו. ציפיתי ליותר התלהבות . "בריאן, הכול בסדר? " שאלתי בחשש. הוא ניער את ראשו בבילבול.

"הכול בסדר". השיב בקרירות , התעצבנתי. "בריאן מה קורה לך? אתמול כשהלכנו לבדיקה התרגשת מאוד! והיום? את מתנהג אליי בקרירות. הכול בסדר??"

הוא הסתכל עלי, רציתי פשוט לנשק אותו. "אני מצטער, יש לי כאב ראש נוראי. אני לא מאמין שאני הולך להיות פאקינג אבא". הוא אמר.

הוא קם לעברי, חיבק אותי ונשק לראשי. "את תהיי אמא נהדרת , אני בטוח בזה". הוא אמר, והסתכל לי בעניי. העביר את עניו לשפתיי , והחזיר לעניי. הוא הניח את שפתיו על שפתיי, אך עוד לא נישק. התרחק ממני במהרה, הלך ממני במהירות ותפס בראשו. מה יש לו?? חשבתי.