זכרונות כואבים

פרק 49: ~" טוסי לצרפת"~

*כעבור 6 שנים*
"רייצ'ל קדימה, את תאחרי ליום הראשון שלך בגן !" אמרתי וזירזתי את רייצ'ל שלא רצתה לקום מהמיטה .

"עצלנית קטנה, אני אגיד לדודה אריאל שתבוא לאכול אותך??" אמרתי לה ורייצ'ל מייד קמה מהמיטה.

"אמא אפשר ללבוש את המכנס שקנית לפני יומיים?" שאלה אותי במתיקות שלה.

"בטח מתוקה שלי, את רוצה שאמא צעשה לך צמה יפה??" שאלתי אותה עם מלא אנרגיות .

"כן ! כן ! " צעקה רייצ'ל .

"סבבי, אז קודם לצחצח שניים". אמרתי וטפחתי לה על הטוסיק שלה .

היא רצה לשירותים, עלתה על הכיסא שלה והתחילה לצחצח שניים. לבנתיים אני חיפשתי לה את הבגדים שהיא רצתה בארון.

"הינה זה" אמרתי לאחר יאוש.

"עם מי את מדברת אמא?" רייצ'ל שאלה.

פאק אני מזדקנת? אני מדברת עם עצמי ?
באמת אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה שנהנתי כמו שצריך.. 

"סתם מתוקה שלי, עם עצמי".  אמרתי .

"אמא את כל כך מצחיקה" אמרה וציחקקה.

"אני שמחה שאני משעשעת אותך, אבל עכשיו להתארגן לגן". אמרתי לב והתחלתי לארגן אותה.

~ כעבור שעה ~

הגעתי לבית של אריאל,  ונקשתי על הדלת .

"מי זה?" צעקה מצד השני.

"אני תפתחי". צעקתי לה חזרה.

היא פתחה את הדלת, וחיבקה אותי.

"מה קרה אחותי? למה יש לך דמעות על הפנים?" שאלה.

"סתם , זאת רייצ'ל . הייתי איתה בגן, היא אפילו לא הזילה דמעה ואני בכיתי כמו משוגעת. היא צחקה עלי, ואז היא ראתה שלכל הילדים יש אבות... היא התחילה לשאול איפה אבא שלה ומתי הוא יבוא.. והיא עוד יותר הרגה אותי, ועוד יותר בכיתי.. אני לא יודעת מה לעשות אחותי.." אמרתי לה והורדתי הכול מהלב שלי.

"אחותי, זה או שאת מספרת לבריאן שהיא הבת שלו או שאת מחפשת לה אבא אחר.." אמרה לי.

"אני לא יכולה להפיל עליו סתם ככה אחרי 6 שנים שיש לו ילדה . הוא כבר המשיך הלאה.. אני לא יכולה להרוס לו את החיים. ולהביא לה אבא אחר? אני לא חושבת.. זה לא בריא בשבילה כל השינויים האלה.. וחוץ מי זה מי ירצה אישה שכמותי? כבר בת 26 עם ילדה .. מי ירצה?" שאלתי והדמעות ירדו לבד.

"לדעתי, תתקשרי לבריאן יש לו את הזכות לדעת.. אייך את היית מרגישה אם לא היו מספרים לך על אבא שלך?" היא שאלה.

"בהחלט היה לי יותר טוב עכשיו, אבל כן יהייה לי קשה. אני צריכה למצוא את ההזדמנות לספר לו.. אבל אני לא יכולה לעשות את זה סתם ככה.." אמרתי.

"אוקי אז טוסי לצרפת מה דעתך?" שאלה

"לא בא בחשבון בכלל, אחותי". אמרתי .

"טוב אז תצאי ערב, עלי בייביסיטר". אמרה שוב.

"לבד? מה אעשה לבד?" שאלתי.

"טוב טוב, נשים את רייצ'ל אצל אחותי ונלך. מרוצה?" שאלה.

"כן, תשאלי את אחותך על מחיר לביביסטייר". אמרתי .

"טוב, ערב ב9 אני אבוא לאסוף אותך, תארגני את רייצ'ל". קבעה עובדה.

"טוב ביי אחותי" אמרתי, נשקתי למצחה ויצאתי מביתה.

~ 8 וחצי בערב ~

לבשתי סט של חצאית חולצה אדומים , (כמו בתמונה רק יותר קצר) שמתי עקבים . התאפרתי קצת כמו פעם סידרתי את השיער שלי . והלכתי לארגן את רייצ'ל.

ולפתע נשמעה צפירה. 

*צילצול הודעה* 

*אריאלוש אהבה בלב*❤:  תרדו , אני למטה.

לקחתי את התיק הקטן, הטלפון ואני ורייצ'ל יצאנו. לא אחרי שבדקנו שבבית נעול מספר פעמים.

נכנסנו לאוטו של אריאל, "שלום לאב" אמרתי ונישקתי את הלחי שלה. "שלום דודה אריאל" אמרה רייצ'ל. "שלום נסיכות שלי" . אריאל החזירה לשתינו .

שיחקתי לרייצ'ל בשערה הבלונדיני , "נסיכה, את תהיי אצל אחות של דודה אריאל טוב? אל תעשי שטויות". אמרתי לה

"היא חמודה כמו דודה אריאל?" שאלה והרימה את מבטה אליי .

הסתכלתי על ענייה הכחולת, פאק הכול אצלה זה בריאן אין לה שום דבר שלי..

"מבטיחה לך, שהיא יותר חמודה מדודה אריאל". אמרתי וצחקקתי.

"אמא זה לא יפה, דודה אריאל שמעה את זה!" אמרה בנזיפה.

"כן שמעתי את זה!" אריאל אמרה.

"לאן הגענו.. הבת שלי מטיפה לי מוסר. זאת הילדה שאני גידלתי". אמרתי ונשקתי לראשה