זכרונות כואבים

פרק 43: ~"עלייה לשם ירידה~"

נזהרתי לא להפיל את הכוסות ואת היין,ומהר הנחתי את הכוסות והיין. מטומטת למה הכנסת את עצמך, ברגע שבריאן גילה אותך הוא לעולם לא יעזוב אותך ! חשבתי.

"נעיים מאוד, אשלי" אמרתי אל בריאן, ומושיטה את ידי אליו.

"בריאן". הוא הבין שכרגע אני לא רוצה להזכיר את זה שאנחנו מכירים ולשכוח מזה. לרגע . ולחץ את ידי.

ישבתי בשולחן, " אז מה אתם עושים פה?" פיטר שאל.

"אני ובריאן הכרנו, ולא היה לו בנוח בבית הקודם. היו לו זכרנות רעים שם,ולכן עברנו לפה. כדי ליצור כאן זכרונות חדשים". ליאה אמרה.

"ואו, אני ואשלי נשמח לעזור ליצור לך זכרונות חדשים וטובים". אמר פיטר. לא פיטר ממש לא אני לא אשמח לעזור לו ! חבל שאתה לא יודע שזה בריאן המדובר ! חשבתי.

"אני אגיש לכם לאכול". אמרתי ונעלמת מהר למטבח .

"אני אעזור לך, כמובן אם לא מפריע לך". אמר בריאן. קרציה, נו מה עכשיו? חשבתי.

נכנסתי למטבח , ובריאן אחרי. "את לא יכולה להעמיד פנים שאת לא מכירה אותי". בריאן הפר את השתיקה שלנו.

"לבנתים זה עובד לי טוב מאוד, אז אל תהרוס לי את זה !" צעקתי בלחש .

"את לא יכולה להעמיד פנים ! בסופו של דבר החבר החדש שלך יגלה את זה". אמר גם הוא בלחש.

"לבנתים יש לו גם סיבה לשנוא אותך. להזכיר לך אתה בגדת בי ,והכנסת אותי להריון ובגללך איבדתי את אחד הילדים שלי! אז תפסיק לשחק אותך דואג!" צעקתי שוב בלחץ ,ונגעתי בבטני.

"אתם צריכים עזרה שם?" שאלה ליאה מהסלון.

"אנחנו כבר באים". אמר בריאן.

הגשתי מהר את האוכל ובריאן החזיק שתיי מגשים ואני גם שתי מגשים.

"אחד מהילדים שלך?" בריאן שאל בשקט.

התעלמתי ממנו והגשתי את האוכל. "בתאבון,תודה על העזרה" אמרתי.

"בתאבון" פיטר אמר.

אכלנו ובריאן נעץ בי מבטים לאורך כל הארוחה, דביל. חשבתי.

"האוכל מדהים". אמרה ליאה.

"זאת האישה המדהימה שלי הכינה". אמר פיטר.

פיטר התקרב אליי ונישק את שפתיי ארוכות.
הרגשתי את מבטו של בריאן עלינו, כיאלו שרף אותנו במבטו. יופי תמות טיפש. חשבתי.

בסיום הארוחה פיטר ובריאן הלכו לשבת בסלון,ואני וליאה פנינו את השולחן.

"זה נראה שיש בניך לבין בריאן מתח כלשהוא , אתם במקרה מכירים?" ליאה אמרה בעודה עוזרת לי .

"אממ.. אנחנו לא מ..כ..י..ר..י..ם.. הייתה לנו הת..ק..ל..ו..ת בעבר, איך נגיד את זה... התקלות לא נעימ-" אמרתי בחשש, ונקטעתי.