אני אשלי בראון, אני בת 18 . המצב בבית היה טוב עד שקרה המקרה הנורא מכול...
צבע השיער שלי הוא חום, עם קצוות בלונוד. צבע העניים שלי הוא ירוק, אני מאוד אוהבת את העניים שלי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוא קטע את עצמו, וריסק את שפתיו על שלי, הרג...
"כן, רגע אחד אתם בכלל לא ביחד והוא משחק עם הבת שלכם, ורגע אחרי זה אתם מאוהבים ועוד שניה מתחתנים" אמרה אריאל עם חיוך גדול על הפנים.
"כן אה, לא יאומןן!!!" אמרתי בהתרגשות בעוד אריאל חונה את הרכב שלה בחנייה.
נכנסנו אל הסלון כלות, העובדות חייכו ובירכו אותנו במזל טוב.
*כעבור ארבע שעות*
אני ואריאל מוכנות, ומתקותקות אני עם שמלת הכלה ואריאל עם שמלת המלווה שתפרה במיוחד לחתונה שלי.
אנחנו מחכות לבריאן שיגיע עם חברו הטוב, כריס. הרבה השתנה בשנה האחרונה..
אני עומדת מול הוילון שמפריד בני לבין בריאן, הוילון עולה אט אט.
אני רואה את נעליו המבריקות של בריאן, את מכנס החליפה שחור של בריאן, את הג'קט השחור של בריאן, ואת פניו המהמות.
דמעות הופיעו בעניי, אני ובריאן התקדמנו אחד לשנייה. הוא סיבב אותי בכדי לראות אייך אני נראת, ונישק אותי נשיקה עדינה. בכדי לא למרוח לי את האודם. (בתמונה: אשלי)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
*כעבור 5 שעות*
חזרנו לסלון הכלות בכדי לעשות תיקונים אחרי הצילומים, עשינו את התיקונים ויצאנו אל האולם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
*השעה היא 20:00 *
קוראים לנו אל החופה, ההורים של בריאן מלווים אותו אל החופה, וההורים שלי מלווים אותי אל החופה . כולי נרגשתי.
הורי עזבו אותי באמצע החופה, וחיכתי לבריאן שיבוא לקחת אותי.
בריאן הגיע אליי, נישק את המצח שלי וכיסה אותי בהינומה.
הרב החל לזמר ולברך, ובריאן הושיט את הטבעת והניח אותה על האצבע שלי תוך כדי אמירת הפסוק "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". דמעות ירדו מפני.
הגיע הרגע שבו בריאן צרייך לשבור את הכוס, בירך את ברכת שהחיינו. ושבר את הכוס.
לאחר החופה צעדנו כולנו אל האולם, בכדי לרקוד ולשמוח. ורייצ'ל הייתה צמודה אליי ואל בריאן כל הערב.
*כעבור שנה* "אעאע בייב, יש לי צירים!!" צעקתי לבריאן .
ביראן הרים אותי על ידיו, ולקח אותי לרכב.
הגענו לבית החולים, ומיד הכניסו אותי לחדר לידה בדרך כבר הייתה לי ירידת מיים.
*כעבור שעתיים* "עוד לחיצה אחת ואת שם". האחות אמרה.
בריאן תפס לי את היד ועודד אותי ללחוץ.
לחצתי את הלחיצה האחרונה, ושמעתי את קול הבכי של התינוק שלי, דמעות של אושר ירדו מעניי. "זה בן." האחות אמרה
"מתוקה, עוד לחיצה אחת והשני יוצא" המשיכה האחות.
לחצתי את הלחיצה הכי חזקה שלי, ושמעתי שוב קול של תינוק . הפעם הדמעות לא הפסיקו לרדת.
"זו בת. מזל טוב". אמרה והניחה אותם על החזה שלי.
"לך חמוד של אמא נקרא ג'ייסון". אמרתי .
"ולך חמודה של אבא נקרא אמנדה". אמר בריאן .
זה היה הסיכום בנינו, שאני אקרא לבן בשם אני רוצה , ובריאן יקרא לבת בשם שהוא רוצה. לא דיברנו על זה לפני כן , ולא ידענו. זאת הייתה הפתעה , ואני מרוצה ממנה.
"אמא, אבא מזלל טוב" רייצ'ל נכנסה לחדר עם ההורים שלי וההורים של בריאן. לאחר שהעבירו אותי לחדר אחר, ולאחר ששטפו אותי וניקו אותי.
"מזל טוב לך נסיכה". אמר בריאן.
" איפה הם?? אני רוצה לראות אותם!!" אמרה בקול ילדותית למרות שהיא כבר גדולה , היא כבר פאקינג בת 8 .
"הינה הם מתוקה שלי, זה ג'ייסון הגדול. וזאת אמנדה הקטנה. הם נולדו בהפרש של דקה." אמרתי לה.
"אל תדאגי אמא , אני אטפל בהם. את ואמא תנוחו." אמרה לי ונתנה להם נשיקה בראשהם. מתוקה, איזה תמימה.
*-הסוף-*
אז זהוו נגמרה העונה , *אולי* נחזור בעוד עונה. לבנתיים חשוב לי לציין, שהחתונה נעשתה על רב, כיון שבריאן ואשלי יהודים והחתונה התקיימה במקום שהם גרים בו.
