זכרונות כואבים

פרק 28: ~"קבלו את הדוגמנית שלי".~

החלטתי לוותר על המטרה, ובכל זאת להעלות את הפרק. גם כשהמטרה לא הושלמה (די התאכזבתי..), אבל לאלה שעדין קוראים ומעדיפים לא להגיב/להצביע אז זה בשבילכם..
ובלי חפירות מיותרות , בואו נתחיל את הפרק .

~כעבור 5 ימים~

בריאן כבר 5 ימים בבסיס,הוא לא מתקשר אליי.מענין מה יש לו? הוא כבר לא אוהב אותי? יש לו מישהי אחרת? חשבתי. אותה הבחורה שפגשנו בקניון כבר 3 ימים מגיעה אליינו לבית,ומחפשת את בריאן. אני לא מבינה, מה הוא לא הודיע שהוא הולך לבסיס? למה היא מחפשת אותו? חשבתי.

החלטתי, אני הולכת לחפש עבודה. די נמאס לי לשבת בבית ! חשבתי.

לשבתי מכנס לבן, חולצה שחורה עם הסמל של אדידס. (כמו בתמונה-הערת הכותבת) לקחתי את תיקי הלבן ויצאתי.

לקחתי את הרכב של בריאן , והלכתי לקניון הקרוב לבייתי.

~כעבור 15 דקות~

הגעתי לקניון, יצאתי מהאוטו, סגרתי אותו ובדקתי פעמיים שסגרתי אותו. התקדמתי אל הקניון, נכנסתי.

נכנסתי לחנות של ויקטוריה סיקרט, "שלום, אתם צריכים עובדת?" אמרתי למוכרת. היא חייכה אלי ,"אכן , בואי למנהלת החנות והיא תדבר איתך". היא אמרה , וליוותה אותי לחדר המנהלת.

היא נקשה,"פתוח" נשמע מבעד לדלת. היא פתחה את הדלת, ונכנסתי אחרייה. "הבחורה הזו, מחפשת עבודה. חשבתי תרצי לראותה". היא אמרה וחייכה. מנהלת החנות חייכה אליי, "אני אליסון, מנהלת החנות . ואחראית לצילומים של ויקטוריה סיקרט. אנחנו צריכים דוגמנית לצילומים, מה דעתך?" היא אמרה .

חייכתי, "אני מאוד אשמח לקבל את העבודה הזו.ודרך אגב, שמי אשלי". אמרתי . היא חייכה אלי, "אוקי אשלי,אז יש לנו כמה דברים לבדוק, את מוכנה לזה?" היא אמרה. הנהנתי.

"אוקי תורידי נעלים, ותעלי על המשקל". היא הוראתה לי. הורדתי את נעליי,ועלתי על המשקל. היא הסתכלה על המשקל ,חייכה ורשמה את הנתונים בדף.

"עכשיו אשלי, תצמדי לקיר . שהרגליים יהיו צומדות אחת לשנייה". אמרה. עשיתי כדבריה. הסתכלה שוב על הנתונים, חייכה ורשמה. כנראה מרוצה- חשבתי לעצמי.

"אוקי, בדף הזה כתוב הנתונים שלך. בואי תמלאי את הטופס הזה. מחר אדון עם צוות העובדים שלי, ומיד אודיעה לך את התשובה." אמרה, והושיטה לי את הדף.

מלאתי את הפרטים, היא כתבה משהו בדף."זה המספר שלי, אני צריכה שתשלחי לי כמה תמונות שלך עד מחר. אני צריכה תמונה בביקני, תמונה עם שמלה,ומכנס חולצה. רצוי כמה שיותר תמונות, בכדי שנוכל לראות את כל הזוויות". הנחתה, והעבירה לי את הפתק.

"תודה רבה" אמרתי, ויצאתי ממשרדה. אוקי צרייך לקנות עוד כמה בגדים,חשבתי.

~כעבור שעתיים~

הגעתי לבית עם מלא שקיות, ומוטשת מהיום הזה. "אמא אני צריכה את עזרתך, אני צריכה שתצלמי אותי. בשביל סוכנת דוגמנות. אבל אני צריכה להחליף תלבשות ולפני הכול להתאפר. יש מצב שתעזרי לי?" אמרתי.

היא חייכה "בוודאי שאני אעזור לך,מתוקה שלי". היא אמרה .

עלתי למעלה ארגנתי לי את ההופעות שלי, ונכנסתי להתקלח.

~לאחר 20 דקות~

יצאתי מהמקלחת, שמתי את החלוק מגבת עלי. לקחתי את האיפור שלי, והתחלתי להתאפר. שמתי מייקאפ,ועשיתי מעל עני איילנר, הרמתי את רסיי והדגשתי אותן. שמתי את האודם האדום האהוב עליי.

עשיתי פן לשערי, והחלקתי את שערי החלק. לבשתי את השמלה החדשה שקניתי, שמתי את העקבים . וירדתי למטה.

"קבלו את הדוגמנית שלי". אמא אמרה כששמעה אותי יורדת במדרגות.

~כעבור 4 שעות ~

נזרקתי על המיטה, אחרי 4 שעות של צילומים. שלחתי לאליסון את כל התמונות. היא מייד ראתה , "מחר אראה את התמונות הללו בוועדה". שלחה לי.