זכרונות כואבים

פרק 34: ~"לאאא"~

החלטתי שאני הולכת הביתה, אך כמו שהבטחתי אני צריכה להיפרד מאשטון. הלכתי לחדרו של אשטון, אני מקווה שאני לא אפגוש בבריאן. חשבתי.

נכנסתי לחדר, וראיתי את בריאן עם הזונה שלו. הם מתנשקים. אני ארצח אותה . התקדמתי אל הזונה ששמה עדין לא ידוע לי, לבנתיים אקרא לה זונה . טוב כי זה מה שהיא. חשבתי .

התקרבתי אלייה, משכתי אותה מהחולצה. היא כמעט נפלה , הושטתי לה יד כדי שהיא תוכל לקום. היא תפסה בידי ונעמדה. "תגידי לי יא חתיכת זונה, אייך את מסוגלת לפרק בית שעוד לא נבנה? את מודעת לזה שאני ובריאן עמדנו להתחתן? ושיש לו ילד בבטן שלי?" אמרתי ומצביעה על בטני. "כמה זונה את יכולה להיות?" אמרתי בעודי מעייפה לה סטירה. שרפה לי היד, זה כלום לעומת הכאב שבריאן השאיר בליבי. חשבתי.

העפתי לה בוקס לבטן שלה, "חתיכת שרמוטה". אמרתי, ירקתי לפנייה והעפתי לה בוקס. לא האמנתי מאיפה הכוח הזה הגיע . הרמתי את רגלי להעיף לה בעיטה , אך לפתע היא תפסה ברגלי. כמעט נפלתי . אשטון רץ מאחורי והחזיק אותי , "תודה" אמרתי בעודי קמה.

לפתע הלחיי שלי שרפה, היא עוד מעיזה להרביץ לי. היא העיפה לי סטירה. אני אהרוג אותה , חשבתי. העפתי לה סטירה "את לא מתביישת? עוד להרביץ לי? מושפלת". אמרתי , ומשכתי בשערה. העפתי לה בעיטה לבטן. "אם עוד פעם אחת, פעם אחת !תגעי בי, אני אדאג לזה באופן אישי. שאת תמותי, אך לפני זה אני ארצח את כל המשפחה שלך לפנייך. ובסוף אהרוג אותך. אייך את מסוגלת להתסכל לעצמך במראה חתיכ-" אמרתי ויד קטעה אותי וחסמה לי את הפה. לא יכלתי לדבר.

תפסו אותי ולקחו אותי אחורה, בריאן תפס את הזונה. "טיילור , לעזעזל מה יש לך?" ב
בריאן אמר לה. כנראה ששמה טיילור. חשבתי.

אשטון תפס אותי, והוציא אותי לבחוץ . "אשלי, מה עובר עלייך? את פאקינג בהריון. תירגעי. " אמר לי. " אני באתי להיפרד ממך, וראיתי אותם מתנשקים. לא יכולתי." אמרתי בעודי מחבקת אותו ובוכה. התנתקנו מהחיבוק , "קחי את המספר שלי". אמר בעודו מושיט לי דף. "אם קורה משהו, או סתם בא לך לדבר. אני פה. את יכולה לדבר איתי."אמר.

"תודה רבה אשטון, זה לא מובן מאליו. אני הולכת לבית". אמרתי . " ביי תתקשרי כשתגעי לבית". אמר. "ביי". אמרתי בעודי הולכת.

אני כל כך כועסת על בריאן. אולי בגלל זה הוא התנהג ככה? לא אין מצב . אייך הוא הצליח להסתיר את זה כל כך הרבה זמן. אני פשוט לא מאמינה. חשבתי.

יצאתי מהבסיס, ונכנסתי אל הרכב . אני הולכת לקחת לו הכול. חשבתי. והתחלתי לנסוע.

~כעבור חצי שעה~

באמצע הנהיגה התקשרו אליי, ממספר שאינו שמור אצלי. "הלו". אמרתי ושמתי את הטלפון על רמקול. "אשלי, אל תנתקי. אני לא יכול בלעדיך, אל תעזבי אותיי לבד". נאמר מהצד השני,זהייתי שזה בריאן.

"בריאן יא חתיכת זין, אתה יכול בלעדיי ועוד אייך. אני לא עוזבת אותך לבד, יש לך את טיילור. אני אומרת לך . אתה לא תזכה לראות את הילד או הילדה , לא תזכה לראות את החיוך הראשון, לשמוע את המילה הראשונה, לראות את הצעד הראשון. אני אומרת לך בריאן, אתה לא תראה אותו אף פעם. ואם אתה תתקרב אליו, אני נשבעת לך אני אתלוש לך איבר איבר בגו-" אמרתי ולפתע ראיתי שחור.

~נקודת מבט כללית~

אשלי , נתקעה בעץ. לאחר חצי שעה ניידות,ואמבולנסים התקבצו סביב מכוניתה של אשלי.
בריאן, שמע את התנגשות העיף את הטלפון. יצא בריצה מהבסיס, ורץ אל הדרך הביתה. אולי עניו יפגשו באשלי שלו. אולי הוא ימצא אותה.

~נקודת מבט בריאן~
~לאחר 40 דקות~

הגעתי אל המקום בו אשלי נמצאת , ראיתי נידות ואמבולנסים. רק שלא יקרה לה כלום. אלוהים , יש לה ילד בתוכה. תשמור עליו . התחלתי לבכות.

"אלוהים,תשמור עלייה ועל הילד שלי. בבקשה ממך. אם יקרה לה משהו אני אמות,אל תתיתן לזה לקרות". מילמלתי. דמעות נפלו מעניי.

התקדמתי אל האוטו שלה,"מי אתה?" אחד הפרמדקים אמר. "אני הארוס שלה,מה מצבה??" אמרתי בזמן שעוד דמעה נפלה מעניי. הרגע הזה מרגיש לי כמו נצח.

"עוד לא ידוע, אנחנו צריכים לקחת אותה לבית חולים. בוא איתנו".אמר.
העלו אותה לתוך האמבולנס, ועליתי אחרייה. התיישבתי ליידה, חיבקתי אותה חזק .
שחררתי אותה,נזכרתי שצריך לומר להם שהיא בהריון. "ארוסתי, היא בהריון. אתם חייבים לבדוק מה עם הילד או הילדה . " אמרתי להם.

"את זה נבדוק בבית החולים".

~כעבור שעתיים~

אשלי כבר שעתיים בחדר הניתוח, אני מקווה שהיא בסדר . חשבתי.

אחד הרופאים יצא מחדר, התקדמתי אליו. "יש לי שתיי בשורות. אחת טובה ואחת רעה. במה להתחיל?" הדוקטור שאל .

"בטובה" . אמרתי בחשש. "הבשורה הטובה היא, שהניתוח והבדיקות עברו בטוב . אך הבשורה הרעה היא, שהילד שלכם לא שרד. הוא היה בחודשים הראשונים , ולכן הסיכון היה גדול. ומכייון הוא נפגע. אני מצטער". הרופא אמר .

"לאאאא" צרחתי ונפלתי על הריצפה. "אני לא מאמין שזה קורה!" אמרתי בעודי בוכה . זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות ! חשבתי .