זכרונות כואבים

פרק 18:~"בייב מזל טוב"

הפרק יצא פרק קשה, אם יש טעויות סליחה מראש לא היה לי זמן לעבור על הפרק...❤
שבת שלום ורק בשורות טובות!!
יאלה בלי חפירות, קבלו פרק!!
~בוקר~
התעוררתי במיטה, נזכרתי בכל מה שקרה אתמול. התחלתי להסמיק. הרמתי טיפה את הפוך, וראיתי שאני ערומה, החזרת את הפוך למקומו. חיפשתי בעני את בגדי, מצאתי אותם על הריצפה. לקחתי אותם מהר, התלבשתי לפני שבריאן יתעורר, נכנסתי למקלחת. לצחצח שיניים, צחצתי ונכנסתי להתקלח. אני מורידה את הבגדים שלי, נכנסת לאמבטיה, ופותחת את הזרם על ראשי, וחושבת על אייך אני אספר לבריאן? אני לא יודעת אייך אספר לו...
~יצאתי ממקלחת~
בריאן לא היה במיטה ,ירדתי למטה. רואה את בריאן מכין משהו, הלכתי אליו בשקט. וחיבקתי אותו מאחורי גבו, הוא נבהל , לאחר מכן אמר: "בוקר טוב בייב". חייכתי ואמרתי: "בוקר טוב דארלינג". הוא הסתובב אלי והניח נשיקה על שפתי, זאת הייתה נשיקה עדינה ויפה. עצרנו את הנשיקה ואמרתי: "לאב, אני אוהבת אותך המון!" הוא חייך אליי המצח שלי צמוד למצחו, בריאן נשך את שפתיו. ואמר: "גם אני אוהב אותך יפה שלי, אני אדאג לך עד סוף ימי, לא משנה מה יקרה, את הדבר הכי חשוב ליי בחיים". חייכתי אליו, מתרגשת ממילותיו, חבל שהוא לא יודע , הוא חייב לדעת את זה. אני לא רוצה שיתאכזב סוף. רק מהמחשבה ירדו לי דמעות, בריאן מחק את דמועתי ואמר:" אל תבכי בייב, אני אוהב אותך! אני תמיד אשמור עלייך. לא משנה מה עברת במשך השנה בביית מחסה לעברינים, ולא משנה מה קרה לפני כן. עכשיו אנחנו חיים את החים שלנו, אנחנו נכיר עוד, נתחתן, נביא ילדים לעולם. ועוד הבית שלנו יהיה מלא בילדים קטנים, שיציקו לך בטבח שתבשלי, שישגעו אותנו לקנות להם מה שהם רוצים, ושיזרקו על הריצפה כאשר לא ניתן להם את מבוקשם. ולבסוף, ידאגו לנו כשנזדקן". חייכתי וצחקתי צחוק מתבייש, בכל התיכנונים שלו לחיים... אני בטוחה שהוא יתאכזב, אני לא אספר לו עכשיו אספר לו בערב.... ישבנו לאכול. "בייב מזל טוב". אמרתי, בריאן עשה פרצוף מוזר, פרצוף לא מבין, אז אמרתי: "חח בייב, היום בדיוק אנחנו שנה ביחד... " הוא חייך ואמר: "נכון בייב, רציתי להפתיע אותך, אבל את הפתעת אותי! אני אוהב אותך המון!" בריאן קם ממקומו ונתן לי נשיקה חזקה , עצרנו ואמררתי: "אני אוהבת אותך!" בריאן חייך וחזר למקומו. והמשכנו לאכול...
~סיימנו לאכול~
ישבנו לראות טלוויזיה, ראשי על בריאן והוא מלטף את ראשי. מלא מחשבות רצות לי בראש, אני כבר לא יודעת מה לחשוב. איך אני אספר? בריאן אמר: "בייב, חשבתי שאולי נלך להורים שלי. אני רוצה שתכיר אותך, ואת אותה. ואת האחיות שלי, את יודעת אנחנו כבר שנה ביחד, ואנחנו נתחתן מתישהו את יודעת... אז ההורים שלי צריכים להכיר אותך..." חייכתי, ואמרתי: "אוקי בייב, באיזה שעה הולכים?" הוא הסתכל על שענו ואמר:"ניראלי ב6 מה את אומרת?" חייכתי ואמרתי: "פרפקט!" (מושלם- הערת הכותבת) המשכנו לראות סרטים
~כעבור 4 שעות, השעה 4~
אני בריאן סיימנו את הסרט החמישי להיום, והחלטתי לספר לו, "בייב?" אמרתי, הוא הסתכל עליי ואמר :"כן חיים שלי" רעדתי ואמרתי:"אני יכולה... לספר לך.. משהו ?" גימגתי, הוא הסתכל עליי, תפס את ידיי בכדי להרגיע את רעידות גופי, ואמר: "את יכולה לספר לי הכול, גם אם זה טוב וגם אם זה רע, ואפילו מאוד! " עצמתי את עניי, לא להאמין שאני מספרת את זה למישהו בכלל.. ואמרתי: "בריאן, אני לא יכולה... להביא ילדים.." הוא הסתכל עליי במבט שואל, ואמר: "למה חיים שלי?" 'החלטת, עכשיו תספרי לו למה!' ראשי צעק לי, אמרתי: "שנה לפני שהכרתי אותך, אמא שלי הייתה עובדת כל היום, בקושי רואה אותי. אבא שלי היה הולך למועדנים, והיה משתכר שם. הוא היה חוזר , נכנס לחדרי והיה אונס אותי. ככה במשך חודשיים, הפסקתי לקבל. ופחדתי ללכת לרופא או לספר לאמא, חיתי עם החים שלי ככה. התעוררתי באחד הבקרים נהייתה לי כרס, ואחרי זמן היא גדלה , וגדלה. לא הבנתי מזה. הרגשתי שמשהו מתפתח בתוכי, הכיתה שלי קלטה, לא משנה כמה ניסיתי להסתיר את זה. ומשם התחיל הבריונת. יום אחד, אבא שלי חזר ממועדון,שיכור. הוא החל להרביץ לי, למשוך לי בשיער, ולבעוט לי בטן. והמשיך , עד שהפסקתי להרגיש את התינוק. הלכתי לבית חולים, והכניסו אותי לניתוח. ועכשיו אני לא יכולה להביא יותר ילדים." בכיתי, בריאן חיבק אותי
אז מה? אהבתן? תענו בכנות!
אוהבת❤