זכרונות כואבים

פרק 38: ~"אני כאן"~

ראיתי את האחת והיחדה, טיילור . יורדת במורד מדרגות ביתי.

אשלי, שתשלטי על עצמך. פעם אחרונה שהרבצת לה , איבדת את הילד שלך. תירגעי. אמרתי לעצמי.

"אומיגד אשלי, אפשר תמונה איתך?" טילור קפצה עליי. הנהתי.אם היא לא זוכרת אז היא זוכרת .

לאחר שעשתה איתי מלא תמונות. "את באמת לא זוכרת אותי?" אמרתי מפתיעה אותה ואת עצמי.

הסתכלה עליי ובחנה אותי, "את אשלי הזאת של בריאן? שכל הזמן הוא מדבר עלייה?" שאלה . היא ובריאן ביחד. זונה. חשבתי.

"טוב את יכולה לעוף מפה?" שאלתי אותה. היא הלכה בלי לומר מילה.

פיטר ירד, ונזכרתי בכל מה שקרה לפני שלושה חודשים. עליתי למעלה והתחלתי לבכות,הרבה זמן לא נזכרתי בזה, כנראה פיטר השכיח אותי. אבל עכשיו הוא החזיר הכול... חשבתי.

נכנסתי למיטה, וקברתי את ראשי בכרית. דלת החדר נפתחה ללא נקישה, "מה קרה לאב?" שאל. התעלמתי ממנו.

"אם קרה משהו, את יודעת את יכולה לדבר איתי על הכול." אמר.

"מי זאת שהבאת לפה?" שאלתי.

"מעריצה, שרצתה סטוץ. אה זה הענין .. מקנאה?" שאל.

"לא , אבל אתה יודע מי זאת?" שאלתי

"אממ.. לא ". ענה .

"אז בוא נספר לך ". אמרתיומתיישבת על המיטה.

" הזונה הזאת בריאן בגד בי, אותה פיצצתי בבסיס שלו, ובגלל שהוא בגד בי איתה איבדתי את אחד מהילדים שלי. " אמרתי והתחלתי לבכות.

"אני כאן. אני לא אתן לה לפגוע בך". אמר ושילב את ידו בידי.

הרגשתי מן פרפרים כאלה בבטן שלי. הפעם האחרונה שהרגשתי ככה זה היה עם בריאן. חשבתי לעצמי.

פיטר חיבק אותי , "בואי נישן". אמר לי . השכיב אותי ונכנס מאחורי , בצורת כפיות. ותופס את ידי .

מחשבות לא עזבו את ראשי, לא הצלחתי להירדם. לפתע פיטר זז, הסתובבתי אליו והבטתי בו. הוא כל כך יפה , חשבתי.

גאד, אשלי. הבנתי מה קרה לך. אמרתי לעצמי.

* -בוקר- *
התעוררתי, ולא ראיתי לצידי את פיטר. מענין איפה הוא. חשבתי.

קמתי מהמיטה , והרחתי רייח טוב של אוכל. ואוו איזה ריח טוב. חשבתי לעצמי.

שטפתי פניים, וירדתי למטה.

ראיתי את כל הקומה למטה מלאה בלונים, הלכתי אל המטבח ומצאתי את פיטר.

"פיטר מה לעזעזל הולך כאן?" אמרתי לאחר שתפוצץ בלון.

"היום יום הולדת ,היום יום הולדת לאשלי. חג לה שמח וזרח לה פורח היום יום הולדת לאשלי". פיטר שר. והאכיל אותי חתיכת עוגה.

היום יש לי יום הולדת?? מה התאריך היום?? 7/7. כן היום יש לי יום הולדת. חשבתי.

"מחכה להזמנה מיוחדת? קדימה תשבי". אמר.

"אז בת כמה את היום?" שאל פיטר

"20" אמרתי

"אז את היום סוגרת 20" אמר.

"כן". אמרתי

"רוצה נעשה משהו מיוחד היום?" שאל.

"בוא נתחיל בבריכה ואז נראה מה נעשה בערב". אמרתי מסתכלת על החצר עם הבריכה. כל כך מפתה חשבתי.

אכלנו את ארוחת הבוקר, "תשימי בגד ים תרדי נכנס יחד". אמר לי.

"למה בגד ים?? אני רוצה להיכנס ערומה". אמרתי .

עניו של פיטר נצצו בלהט, "רוצה להיכנס ערומה, תיכנסי ערומה. אסור להגיד לאישה בהריון לא". אמר.

"מצטערת לנפץ לך חלום, אבל זה לא יקרה. מה אם יבאו פפרצי ויצלמו אותי?? חשבת על זה?" שאלתי את פיטר.

פיטר הסתכל עליי באכזבה, "צודקת, אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להיכנס איתי ערומה לאמבטיה חמה". אמר בקות הסקסי שלו.

"יודע מה, אולי. ואולי לא".אמרתי צוחקת .

עליתי למעלה ושמתי את הבגד ים שלי, "פיטר" קראתי לו.

2 שניות והוא התייצב למולי, " אתה יכול לקשור לי את הבגד ים??" שאלתי.

"בוודאי". אמר.

ידיו החמות נגעו בגבי, תוך כדי שהוא קשר. צמרמורת עברה בגופי.

פיטר חיבק אותי מאחור, " יאלה בואי ניקח את הילד הקטן הזה לבריכה". אמר ושם את ידיו על ביטני.

"מי אמר שזה ילד? ולא ילדה?" שאלתי את פיטר.

"אף אחד, אז אייך את רוצה שאקרא לו או לה?" שאל

"לא יודעת תהייה מקורי". אמרתי וקרצתי לו.

"יאלה בואי נלך". אמר .

ירדנו למטה , יצאנו אל החצר. פיטר רץ ונכנס לבריכה. ישבתי על כיסא השיזוף והתחלתי להשתזף.

"נו מה את משתזפת עכשיו? זה לא טוב בהריון". אמר מנסה להחליץ אותי.

"טוב טוב אני באה". אמרתי וקפצתי אל הבריכה.