זכרונות כואבים

פרק 10-11 כדאי שתהיו מסופקות!❤~"הילה אחותי"~

"הילה אחותי, הייתה בגילי, אבא שלי חיתן אותה. הוא קיבל עלייה סכום כסף רב. ביום הולדת שלה , הלכתי אלייה רציתי להפתיע אותה. שמעתי צרחות מהבית שלה, רצתי לכיון. וראיתי מהחלון, שבעלה מרביץ לה. הורג אותה, ידעתי שאסור לי להתערב, הרמתי את הטלפון להתקשר למשטרה, היה לי אחוז. ובכול זאות החלטתי לתקשר. התקשרתי לקח להם זמן לענות, ואז הטלפון כבה ולא יכולתי לעשות כלום, ראיתי אייך הוא הורג אותה. בעניים שלי ראיתי את אחותי מתה. ולא יכלתי לעשות כלום. אחרי שהוא הרג אותה מכות, הוא הוציא רובה מהמיגרה. ופשוט ירה בה ללא רחמים. שלוש פעמים הוא ירה בה. ומיד אחרי זה הוא הכניס אותה לאח, ושרף אותה. ברחתי מהמקום והלכתי לבית. הבעל של אחותי בא אלינו, וסיפר 'שמישהו ניסה להתנקל בו, והרג את הילה' הוא אפילו זייף דמעות. בכיתי, רציתי להרוג אותו, הוא לא יודע שאני יודעת, שהוא הרג את אחותי. אם הוא היה יודע, בהזדמנות הראשונה שלו הוא היה הורג אותי". בכיתי ובריאן חיבק אותי, ואמר:"אם תראי אותו אי פעם תגידי לי אני אדאג לזה שיהרגו אותו". חייכתי וחיבקתי אותו הוא אמר:"את רוצה להמשיך לספר לי, אבל על החיים שלך?" הנהנתי לחיוב , והמשכתי: "מאז המקרה עם אחותי, אבא שלי בכול ערב,היה משתכר. והיה מכה את אמא שלי, ובבית ספר הייתי עוברת בריונות. הייתה לי חברה אחת. וזאות הייתה זואי. אני בעצם לא יודעת. למה בכלל זה הגיע למצב הזה, שכל בית ספר מקלל אותי, ומכה אותי. אפילו כיתות יותר נמוכות ממני. כל יום היתי בוכה, כל היום היית בוכה! לא היה רגע שלא בכיתי, ההורים שלי התגרשו, ואז נודע לי שאבא שלי בגד באמא שלי, אבא שלי קיבל אותי. וזאותי שהוא בגד איתה באמא שלי, הלנה. עברה לגור איתנו עם הבן שלה, קמרון. הייתה מסיבה אצל 'מלכת השכבה והכיתה' היא הזמינה אותי, ושם אחד אשטון ניסה לאנוס אותי, אבל לא עשה את זה. רק הפשיט אותי, ובהה בגופי. יצאתי מהמקום לאחר כולם אמרו 'שהזדינו' וקראו לי 'זונה' רומי, הארי וקמרון. יצאו אחריי זואי לא יצא. אני הלכתי לבית עם קמרון רומי והארי חזרו למקום. ירד גשם, וקמרון 'רצה להתנשק עם מישהי מיוחדת בגשם' וביקש ממני ואמר 'שאני מיוחדת' התנשקנו, ומשם הרגשתי אליו משהו, יום למחרת מישהי שאני שונאת,. נדבקה אליו, הם התנשקו ראיתי את זה . רציתי עם דמעות ולא ראיתי כלום. ואבא שלי נכנס התנגש בי. ואז הייתי בבית חולים יום למחרת שיחררו אותי, ואז אתה ביקשת את הטלפון שלי, ומשם הכול היסטוריה" גחחתי בריאן אמר :"ואו אני לא מאמין שאת כל זה עברת, ועוד לבד. חיימשלי! אל תדאגי עכשיו אני אדאג לך. ואטפל בך! שאף אחד לא יעז לפגוע בך. רק תגידי מתי כל הקטע של הבריונות התחיל?" חשבתי.. ואמרתי: "לפני שלוש שנים, אני אפילו לא יודעת למה זה התחיל". בריאן חיבק אותי חיבוק חזק ואמר: "אהובה, בואי נלך לישון. זה יותר מידי ליום אחד". הנהנתי בריאן נתן לי נשיקה על המצח, ונכנסנו למיטה. 'אני שמחה, שחיים שלי הולכים להשתנות' חשבתי לעצמי. לאחר מחשבות ארוכות נרדמתי.
~בוקר~
קמתי, בריאן גם לא היה במיטה. הוא כנראה הלך לעבוד. הסתכלתי על השידה, אל עבר הטלפון שלי. וראיתי פתק, היה רשום:"בייב, אני יצאתי לעבוד. אם יהיה בעיות תתקשרי אלי. *@#$%^&*@!$ זה המספר שלי. שיהיה לך יום טוב, בייב אוהב אותך!" חייכתי. לקחתי את הטלפון שלי, ושמרתי את המספר של בריאן. ושלחתי לו הודעה :"בייב בוקר טוב, התעוררתי. מתי שתהייה לך הפסקה, תתקשר אליי. לאב יו". סגרתי את הטלפון, והלכתי לצחצח שיינים, העניים שלי היו עצומות. צחצחתי שניים. שטפתי את פניי, ופתחתי את עניי. "אההההההההההההההההההההההההההההההה" צרחתי. ראיתי את השיער שלי, בצבע ירוק. למה צבע מזעזע?!?!?!!? נקשו בדלת. "מי זה? " אמרתי מעוצבנת. "דיזל". עצמתי את עני, ספרתי עד 3 . אשלי 1 2 3 . "תיכנסי דיזל". אמרתי דיזל נכנסה, יצאתי מהשירותים. היא קפצה מבהלה. "צבעת את השיער גברתי?" הסתכלתי עלייה מעוצבנת ואמרתי: "לא!! ואם הייתי צבועת, בצבע המזעזע הזה!!!!" היא הסתכלה עלייה מובכת ואמרה: "סליחה גברתי, תרצי שאתקשר לספר הקבוע של בריאן? אבקש ממנו שיסדר לך את השיער לצבעו הטבעי." הנהנתי ואמרתי: "תודה דיזל, וסליחה על קודם. הייתי בהלם מהצבע". דיזל חייכה ואמרה: "כן, שמעו את זה עד למטה". צחקה ואני איתה.. דיזל יצאה מהחדר, ולאחר דקות אחדות נשמע צילצול הטלפון שלי. רצתי לטלפון, וראיתי שרשום : "בעלי האחד היחיד". עניתי, וביראן אמר:"היי בייב, מה קורה?"
החזרתי: "קורה שמגי הזונה הזו, מתנקמת בי על אתמול!" צרחתי לטלפון
בריאן אמר:"מה עשתה? "
החזרתי: "הזונה, מזוינת הו. צבעה לי את השיער לירוק!!!!" צרחתי שוב!
בריאן:"חכי מה אני אעשה לה, שאני אחזור מהעבודה".
החזרתי:"טוב חיימשלי, דיזל אמרה שהיא תטפל בזה, ותבקש מהספר שלך. להגיע לכאן. תהייה רגוע בייב"
מהצד של ביראן: "בריאן, ההפסקה נגמרה. צרייך להמשיך לעבוד, יש לך אולי עוד 30 בגדים לדגמן איתם"
בריאן: "טוב בייב אני צרייך ללכת. אטפל במגי שאחזור, ותמסרי לדיזל, תודה ושהיא תקבל העלה במשכורת. לאב יו בייב".
החזרתי: "ביי בייב מתגעגת".
ניתקתי את הטלפון ירדתי למטה, ראיתי את מגי, היא צחקה על המראה שלי. אמרתי לה: "יבת זונה את שמחה? צבעת לי את השיער בירוק! אבל עוד מעט, את תהיי עצובה. חכי ישרמוטה את כל-כך הולכת לשלם על זה". היא הסתכלה עליי ואמרה: "א' אל תקללי אותי , ב' זאות נקמה חמודה. את נקמת בי, ואני בחזרה. הכדור הוא עגול מותק". היא התקרבה אליי, ואמרה: "אם בגללך, אני אעבד את העבודה שלי. את תצטערי על זה כל החיים". היא משכה לי בשיער ועזבה,והלכה אמרתי: "חכי מגי..." היא הסתובבה אלי ואמרה.:"כן?" התקרבתי אלייה כמה צעדים. ואמרתי: "אני מצטערת, אבל כבר איבדת את העבודה שלך". נתתי לה כאפה והתקדמתי לכיון המטבח, הסתובבתי לאחור וראיתי , את מגי מנסה לעכל את זה. אמרתי: "תתחילי לארוז את הדברים שלך, אני לא רוצה לראות אותך כאן עוד שעה". היא עלתה למעלה לקחת את דבריה. שלחתי הודעה ל^בעלי האחד והיחיד^ "בריאן מצטערת, פיטרתי את מגי. היא התחילה להרביץ לי. תדבר איתי בהפסקה הבאה שלך".