זכרונות כואבים

פרק 42:~"תעצרי"~

אני ופיטר הגענו הביתה , "תעצרי" אמר לי פיטר בעודנו יצאנו מהרכב . " יש לך עוד הפתעה אחת שתקבלי עכשיו,ועוד הפתעה שמחר בבוקר תקבלי אותה" אמר לי פיטר . "ואו פיטר כמה הפתעות" אמרתי לו משתגעץ מכמות ההפתעות שאני אמורה לקבל.

פיטר ניגש לתא מטען האחורי, והוציא דובי ענקי. "ואוו ! פיטר הגשמת לי חלום". אמרתי מחבקת אותו. על הדובי יש מן לב כזה עם מזגרת ובתוכה, יש תמונה שלי ושל פיטר מהערב הזה .

"זה מושלם ! תודה" . אמרתי ונשיקתי קלות לשפתיו.

התקדמנו אל הבית, והנחתי את הדובון על הריצפה קרוב למיטה שלי. החלפתי בגדים ומייד נכנסתי למיטה .

חשבתי על היום המהמם הזה, שפיטר ארגן לי. הוא ממש משוגע חשבתי.

לפתע הרגשתי גוף נכנס למיטה שלי, קפצתי בבהלה . הסתובבתי אחורה,וראיתי את פיטר. "אומיגד משוגע, כמעט קיבלתי התקף לב". אמרתי שמה את ידי על ליבי.

"אני האחרון שיגרום לך להתקף לב". אמר לי . " חיים שלי אתה". אמרתי לו ונשקתי את שפתיו.

לאחר שהתנקתנו, " לילה טוב אהובי". אמרתי לו . הסתובבתי והפנתי את גבי אליו, הוא שם את ידו על מותני ונשק לצווארי. "לילה טוב נסיכה שלי". ומייד נרדמתי.

*בוקר*

התעוררתי,ולא ראיתי את פיטר לצידי. איפה הוא? חשבתי.

הלכתי לצחצח את שייני,ולשטוף פנים. ירדתי למטה, וראיתי את פיטר ישב על הספה ,וגוף פרווה מונח על גופו. מה זה? חשבתי.

לפתע שמעתי אותו נובח, אומיגד זה כלב?חשבתי.

התקדמתי לפיטר וראיתי כלב קטן ,מסוג פומרניאן. ראשו היה בצבע קרם וגופו היה בצבע לבן. אומיגיד הוא מושלם.

התיישבתי לייד פיטר , ושיחקתי עם הכלב. "איזה מתוקי אתה" אמרתי ונשיקתי את הכלב.

"וזאת הפתעה שלך,שחיכתה לך לבוקר". פיטר אמר, עניי נפתחו.

" אומיגד כלב? זאת ההפתעה שלך? זה הדבר הכי מושלם שיכלתי לבקש. תודה פיטר. אני באמת מעריכה את זה". אמרתי בחצי צרחה. ונישקתי את פיטר .

" הכלב הזה נראה לי כמו מלאך, אז נקרא לו אנג'ל " אמרתי . (אנג'ל למי שלא הבין זה מלאך באנגלית-הערת הכותבת)

" בואי נראה לך את הדברים שלו". אמר לי פיטר.

החזקתי את אנג'ל ביידי והלכתי אחרי פיטר. "זה האוכל שלו" אמר והצביע על שקית אוכל ענקי.

"זה הקולר שלו, את צריכה ללכת מתי שהוא לחנות שממנה קניתי אותו לחרוט עליו את השם שלו עם מספר הטלפון שלך.למקרה שיאבד חס וחלילה" הדריך והצביע על קולר כחול עם עצם. זה מושלם ! חשבתי.

"זאת הקערת אוכל שלו וקערת המים. הוא צרייך לאכול פעם ביום". אמר לי והצביע על קרעת האוכל וקערת המים.

"צריך להוציא אותו פעמים ביום, וזאת הרצועה שלו". אמר והצביעה על הרצועה.

"אוקי. אז אני אלך להוציא אותו". אמרתי.

חיברתי לו את הרצועה, ויצאתי איתו. יצאתי עם פיג'מה זה כולה לשתי שניות,למה שאתלבש ? חשבתי.

יצאתי לבחוץ,ולפתע ראיתי משאית הובלות ממול לביתי בצד השני של הכביש. החלטתי להתקדם לשם ולראות מי האנשים החביבים שעברו לפה.

" היי , את עברת לפה?" שאלתי כאשר הגעתי לבית ממול.

"כן, אני ובן זוגי". אמרה.

"הוו, אני אשלי. וגם אני גרה כאן עם בן זוגי, אשמח להזמין אותכם לארוחת ערב. אני ובן זוגי גרים ממול". אמרתי והצבעתי על ביתי.

" אני ליאה. אבוא עם בן זוגי". אמרה.

"אוקי, תבואו בשעה 8. נשמח מאוד לראותכם". אמרתי לה.

"אוקי"ליאה אמרה.

"נתראה בערב, אפסיק להפריע לך". אמרתי והלכתי.

"ביי" שמעתי את ליאה צועקת לעברי . וחייכתי לעצמי.

המשכתי את הסיבוב לאנג'ל וחזרנו הביתה.

"אנחנו בבית, אני ואנג'ל" . קראתי אל עבר הבית. "אני בסלון" שמעתי את קולו של פיטר.

שיחררתי את הרצועה של אנג'ל שילך לחופשי,והתקדמתי אל פיטר. " שומע מאמי? עברו לצד השני של הכביש זוג חמוד מאוד. אומנם ראיתי רק את האישה ,אבל עדין. בקיצור , הזמנתי אותם לארוחת ערב כי נראה לי שיהיה נחמד להכיר קצת חברים בשכונה לא?" שאלתי אותו.

"בוודאי, באיזה שעה הם באים?" שאל בחיוך. " ב8 בערב, אני אלך להכין דברים ולארגן את הבית". אמרתי. "אעזור לך" פיטר הציע.

*השעה 7 וחצי*

יצאתי מהמקלחת, לבשתי חולצה לבנה עם מכנס שחור, ועקב קטן. איפרתי את עצמי קצת ,שמתי את התכשטים שלי וירדתי למטה.

ערכתי את השולחן לכבוד האורחים שלנו, ולפתע צילצול הפעמון נשמע. "אני פותח". פיטר אמר והלך לפתוח. הלכתי להביא יין וכוסות ממטבח

פיטר הוביל את הזוג הצעיר לשלוחן שערכתי לפני מספר דקות, והתיישב ליידם. "מאמי האורחים הגיעו" אמר לי.

לקחתי את היין האדום ממקרר ולקחתי כוסות, התקדמתי אל עבר השולחן. ולפתע ראיתי את הבן אדם הכי שנוא עליי. בריאן.