זכרונות כואבים

פרק 33:~"אני שונאת אותך בריאן סמית'~

לאחר ששמענו את השיר ששרנו, זה היה אלוהיי . "אתה צודק אדוני, הקולות שלנו אכן מתאימים זה לזה". אמרתי , "זה אלוהיי". פיטר אמר.

"תקשיבו לי טוב טוב,יש לכם שבוע לכתוב לי שיר . אני כבר אמצא לכם לחן , ואולי אםילו גם כתוב. אבל לבנתיים אני רוצה שיר ראשון שלכם , שאתם עצמכם כתבתם. אני אפילו אתן לכם חופש מהעבודה,רק תכתבו את השיר. אני רוצה שהשיר הראשון שלכם, יהיה בן זונה ! שלא יהיה אחד במדינה שלא יכר אותו , שאלפי אוזניים ישמעו אותו עשרות פעמים . בלופים, וללא הפסקה. אני מאמין בכם , שתעקפו את האמינים הכי גדולים בעולם. ועכשיו עופו לי מהמשרד ותתחילו לכתוב את השיר הבן זונה הזה!" דניאל הבוס אמר.

ואו הוא ממש מאמין בנו, זאת כבר התחלה טובה ! חשבתי. אני ופיטר יצאנו ממשרדו , "אני חושב שכדי שנתחיל לכתוב איפה שהכרנו, נכתוב את השיר הזה כיאלו התאהבנו אחד בשנייה.זה מה שמוכר היום". פיטר אמר.

"נלך עכשיו או שניפגש מחר בסטארבקס?" שאלתי את פיטר. "מחר, בשעה 9" אמר והלך.

~כעבור חצי שעה~

הלכתי לביתי, נכנסתי לביתי. התיישבתי על הספה . והרגשתי,הרגשתי שבריאן ממש חסר לי. למרות התנהגות המוזרה שלו , וכל מה שקורה איתו. אולי אני אלך אליו לבסיס? חשבתי.

התגעגתי אליו מאוד, אני אלך אליו. החלטתי.
קמתי מהספה והלכתי לחדרי, לבשתי חולצה שחורה , ושורט קרעים. שמתי את נעלי העקב האהובות עליי, עשיתי צמה בשערי(כמו בתמונה). לקחתי את התיק השחור ויצאתי אל האוטו.

נסעתי אל הבסיס של בריאן, לא גילתי לו שאני נוסעת אליו. אני רוצה לעשות לו הפתעה.

~כעבור שעה וחצי~

הגעתי לבסיס של בריאן , "היי, סליחה . אתה אולי יודע איפה החדר של בריאן סמית'?" שאלתי את הגבר שעבר ליידי. "כן , הוא שותפי לחדר בואי אלווה אותך". אמר הגבר.

"אז מי את בשביל בריאן?" שאל בעודנו מתקדמים אל החדר."אני ארוסתו של בריאן". אמרתי . "אהה, את אשלי שהוא כל הזמן מדבר עלייה". אמר כיאלו נזכר בזה. " כן, אני אשלי. נעיים מאוד". אמרתי והושטתי את ידיי אליו. "נעיים מאוד, קוראים לי אשטון". אמר הגבר, שכנראה שמו אשטון.

הגענו לחדר, וראיתי גבר. ועליו יושבת אישה , והם מתנשקים. "כמה אתם בחדר?" לחשתי לאשטון. "שתיים, אני ובריאן". לחש לי חזרה.

הגבר נראה דומה מאוד לבריאן, זה בריאן? חשבתי. "אחמ" גיחח בגרנו אשטון.

הגבר והאישה התנתקו, האישה הפנתה את מבטה אלינו . היי, זאת האישה מעבודה של בריאן חשבתי. והגבר גם הפנה את מבטו אלינו. "דאמט בריאן". אמרתי כשראיתי את פניו של בריאן.

"שיטט זה לא קורה לי". מילמל בריאן. הבחורה שאני עוד לא יודעת את שמה. ירדה ממנו, וישבה על המיטה. בריאן התקרב אליי , ונגע ביידי. "אני מצטער לאב.. זה יש לזה הסב-" אמר וקטעתי אותו. "לא רוצה לשמוע אותך בכלל, אל תתקרב אליי , אל תתקשר אלי . ואל תחפש אותי אף פעם, לא שום דבר אחר, אני שונאת אותך בריאן סמית' !" אמרתי . הוצאתי את טבעת האירוסין מידיי, והעפתי אותה על הריצפה. "לעזעזל איתך בריאן, תודיע למשפחה שלך שאהבתי אותם, אבל החתונה מבוטלת מבחינתי". אמרתי .

יצאתי מהחדר והתחלתי לבכות, פניי התמלאו בדמעות. אני שונאת אותוו , לעזעזל איתו ! חשבתי.

שמעתי צעדים מתקרבים אליי, המשכתי ללכת. "תעצרי". שמעתי את קולו של אשטון. עצרתי. הוא התקדם אליי , " תקשיבי , את פה לבד? ועם אוטו?" שאל אותי. הסתכלתי עליו לא מבינה, מה פשר השאלה. "כן אני פה לבד, ועם אוטו. למה?" שאלתי.

"תקשיבי בואי תירגעי , את לא יכולה לנהוג ככה. בואי שבי , תשתי משהו ותרגעי." אמר בעודו מושיט לי בקבוק מים .

ישבתי על הספסל , ולקחתי את הבקבוק מידיו. ופותחת את הבוקבוק,לוקחת כמה לגימות , וסוגרת את הבקבוק. "אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה..." מילמלתי. "אל תדאגי הכול יהיה בסדר". אמר בעודו מחבק אותי.

חיבקתי אותו חזרה. "אני לא מאמינה, למה כל הרוע הזה מגיע לי..." אמרתי. השתחררנו מהחיבוק, דמעות נפלו מעניי. ואשטון מחא אותן.

"את רוצה שאשאיר אותך לבד, ועוד מעט תסעי?" שאל. "כן, תודה". עניתי לו. "לפני שאת נוסעת, בואי תפרדי ממני. אני אהיה בחדר". אמר, הננהתי "תודה רבה על הכול". אמרתי לו.

איפה אני אלך עכשיו? מה אני אעשה. פיטר! הוא יכול לעזור לי. חשבתי.

היי,פיטר אתה יכול לעזור לי? אני במצב חירום.

שלחתי לפיטר.

בוודאי,מהו המצב?

פיטר שלח לאחר כמה דקות .

אני יודעת שאתה לא יודע על זה, אבל אני מאורסת. והרגע גיליתי שהארוס שלי בגד בי. אין לי איפה לישון, ואני לא יכולה להיות בבית המשותף שלנו. הכול שם יזכיר לי אותו... אני לא יכולה... אני יכולה לבוא אלייך, לכמה ימים עד שאמצא דירה?

רשמתי לו .

בוודאי,אני בדיוק מחפש שותפ/ה לדירה. ואני מאוד אשמח לשותפה כמוך. עוד כמה זמן תגיעי? אני אכין לך חדר.

שלח לי פיטר.

עוד שעתיים בערך.

שלחתי חזרה .