המשך :
אני נכנסת לחדר מתכוונת להחליף את הבגדים
אני שומעת את זרם המים במקלחת ואת ריח הסבון שלו שמתפזר בחדר.
לקחתי שאיפה עמוקה והתחלתי להחליף לחולצה שחורה קצרה ורחבה שלו עם מכנס ג'ינס קצר עם כמה קרעים קטנים.
אני יורדת חזרה לארוחת הערב שאני מכינה,
תוך כדי חיתוך הירקות לסלט כשאני מזמזמת לי שירים אני מקבלת הודעה בטלפון
אלנה לוצ'יאנו: נו אז איך איטליה עד עכשיו? שרדת באחוזת אמסלם הגדולה?
צחקתי לעצמי ממה שרשמה והגבתי חזרה כשכל השיחות שלנו מתנהלות מין הסתם באנגלית
אני: חיה ונושמת. עד עכשיו היא הוכיחה לי שהייתי צריכה להגיע עוד מזמן, מה איתך את באה היום?
אני יודעת שאופק עוד לא אישר לי את זה, ידעתי גם למה אם יש משהו שהוא שונא שעושים איתו/מולו
וזה לא משנה מי זה שזה אומר כולל אותי
זה שמפרים את המילה שלו, אלנה עשתה את זה בכך שסיפרה לי את מה שהוא נלחם לא לספר לי, מה שלא רצה שיגיע אליי.
אני אוהבת את זה שהוא שומר ממני את כל המידע לגבי העבודה שלו, אני יודעת שביקום אחר או בזמן אחר הייתי מחשבת 'אותנו' מחדש.
לא הייתי מסוגלת לחשוב על דברים שנעשים בעולם הזה והמחשבה שכשיהיו לי ילדים הוא יתכוון לגדל אותם בעצם שאנחנו נצטרך לגדל אותם לעולם מחורבן כזה.
אמרתי את זה אלף פעם זה פוגש אותי בכל מיני מקומות אישיות ולא טובות אבל איכשהו לעולם לא חשבתי על זה.
ידעתי מההתחלה שברגע שכף רגלי בתוך הסיפור הזה, ידעתי מהרגע הראשון שבו הכף רגל שלי דרכה בבית שלו עם כיסוי מזוייף שהצליח לקלף בשניה, שהרגל הזאת לא תצליח לצאת משם בכזאת קלות.
לקחתי הכל בחשבון, אני שמחה על ההחלטה שלי ועל הצעד שלי איתו.
הוא החבר הכי טוב שלה, הם מכירים עוד הרבה לפני, הוא יאשר את זה.
בדיוק באותם מילים אני מרגישה יד שנוגעת בי ואני קופצת בבהלה קטנה,
אני מסתובבת עם מגבת קטנה על הכתף ומרימה את עיניי אליו.
הוא לוקח צעד לאחור, מעביר מבט מלמטה למעלה,
ואז נתפס על העיניים השיער הרטוב שלו מזיל טיפות על הכתפיים שלו.
הוא ללא חולצה רק עם מכנסי טרנינג, אני מרשה לעצמי להשאיר את המבט על הגוף הזה כמה דקות
הגוף שלו מעוצב כאילו יצא מאיזה קטלוג אופנה או כל בולשיט כזה
הקוביות לא מודגשות בקטע מכוער השרירים שלו גדולים ברמה של רק מבט ואתה מפחד לחטוף מהיד הזו אגרוף לכל איבר כזה או אחר
אני מתחילה להבין שאני מתמכרת אל כל דבר שבו ומעבירה מהר את המבט אל העיניים
יש בהן מבט- אותו מבט שאומר שהוא חושב, אבל עדיין לא יודע אם הוא מרוצה או לא.
YOU ARE READING
החיים בצל הפשע
Romanceהוא בן 24 ושמו אופק, הוא עבריין שלא רואה ממטר. הוא נולד לעולם אכזרי ואימתני ביותר. הוא לא מייחס חשיבות לאף אחד, הוא לא מביע רגשות כלפי אנשים סתם. הוא יעשה הכל כדי להשיג את מבוקשו, הוא בחיים לא היה בזוגיות, והוא גם לא מעוניין בכך. הוא מעדיף להישאר...
