DIFFERENT

פרק 4- רומיאו ויוליה

•ליאן•
קמתי בבוקר ואחרי כל האירגונים לבשתי טייץ של אדידס יפה ולא סתם טייץ כזה שעלה לי 300 שקל עם חולצה לבנה ונעלי ספורט של אדידס גם ותיק גב קטן שחור. כשהגעתי לבית ספר ישבתי בחוץ וחיכיתי לנטע ובזמן הזה ראיתי את שוהם אם איזה אחת מתחרמנים על הגדר ואז מישהו צעק להם "תיקחו לכם חדר" הרגשתי את עצמי מתחממת עזבו את זה שהוא הגיע אתמול לבית ספר, רק אתמול הוא התחיל איתי ונתתי לו את המספר שלי והיום הוא איתה? אידיט!!! ונטע באה ונכנסו לכיתה. המורה המעצבנת נכנסה והתחיל ללמד ואז הרגשתי רטט בכיס הסתכלתי מי זה וראיתי "ירין מתקשר אלייך" הראיתי לנטע והיא לא הבינה למה הוא לא התקשר אלייך בכל זאת הם אחים. ביקשתי מהמורה לצאת לשירותים והיא הנהנה לחיוב, עניתי לו והוא אמר "ליאן נשמה התגעגעתי איפה את?" גם אני התגעגעתי אליו. מאוד מאוד. "התגעגעתי יותר מה איתך?" עניתי חזרה, "חזרתי לעיר, מחפש דירה עכשיו" הוא אמר "וואו נו אולי תבוא לבקר?" אמרתי "אני בדיוק בדרך לבית ספר שלך אני מוציא את נטע ליום אחים"הוא אמר ופרץ בצחוק מתגלגל. "אה רק את נטע? ומה איתי?" אמרתי. ועכשיו שאני חושבת על זה ממש התגעגעתי אליו. "חיים שלי מבטיח לך בערב אני שלך" הוא אמר "רק שלי? כי אם כן אני באה" אמרתי בחיוך וכל הפרפרים בבטן שלי עשו בלאגן. "אני שלך רק שלך כולי שלך" הוא אמר ויכולתי לשמוע את החיוך בקול שלו. "יופי אז תדבר איתי כבר? אה ולמה לא התקשרת לנטע?" שאלתי לא מבינה, "התקשרתי לא ענתה טוב יפה שלי בערב אני בא לקחת אותך אני בדיוק בשער של בבית ספר בי" ולפני שהספקתי לענות הוא כבר ניתק.

התחלתי כבר לחושב על תירוצים למורה שהייתי 10 דקות בחוץ. טוב נגיד לה שנתקעתי כן זהו נתקעתי, ואיך שבאתי למשוך את הידית של הכיתה מישהו משך אותי אחורה והדביק אותי לקיר באתי לצרוח והוא סתם לי את הפה ואז פתחתי את העיניים וראיתי שזה ירין, נשמתי סוף סוף וקפצתי עליו בחיבוק "מפגר אחד נבהלתי!" צעקתי עליו הוא התחיל לצחוק וחיבק אותי חזק יותר, אחרי חמש דקות הוא הפסיק לצחוק והרחיק אותי ואמר "תקשיבי ליאן אנחנו צריכים לדבר בואי" והוא משך אותי לכיוון המדרגות, טוב ירין חתיך, מאוד שיער שטני כמעט בלונדי אבל כמעט עם עיניים כחולות, ואף כזה סולד יפה עם זיפים, הוא שזוף על גבול הטעם הטוב. גוף רחב שרירים עגיל בגבה, ירין הוא טעם של כל אחת והוא בן 18, ערס לא קטן אבל מתמודדים, "טוב תקשיבי יש משהו שיושב לי על הלב כבר הרבה זמן ולמרות שאני לא טוב בחרטות כאלה אז כן כן גם ירין אזולאי התאהב, תאמיני או לא אבל התאהבתי, בך" הוא אמר לי נחוש בדעתו "את החברה הכי טובה של אחותי, את ילדה שלישית של אמא שלי, פעם היית בתור אחותי עד שלפני שנה הפכת לאהבת חיי" הוא הוסיף ואז מלמל "איזה הומו אני יוצא עכשיו... איזה מתחנגל... פי איזה קשה זה." וכאלה. הוא שתק ואז דיברתי "אם אתה חושב שזה לא הדדי אז אתה טועה כי אני מרגישה אליך משהו כמעט שנה ותמיד ניסיתי לסלק את המחשבות האלה מראשי אבל זה לא הצליח כל כך. אז כן ירין אזולאי יש לי משהו אליך אבל אני לא כל כך בטוחה מה אני מרגישה, ואם אתה תרצה אותי באמת אז כדי שתתחיל לעבוד למה אני לא קלה" חייכתי ורציתי לו ומיד הוספתי "עכשיו תצא מהגדר ותיכנס בשער שוב, לנטע אני כבר אסביר הכל." אמרתי והוא הנהן והלך. מצאתי את נטע והתחלנו לדבר ואיך שהיא ראתה את ירין היא רצה וקפצה עליו בחיבוקים ונשיקות ואחרי זה הם הלכו לדבר. באתי ללכת לכיוון בקפיטריה ומאחורי ראיתי את שוהם לא ממש התייחסתי ואז המורה צעקה "ליאן! ליאן תעצרי רגע אוי איזה מהר את הולכת!" גיחכתי לעצמי ואז היא קראה לשוהם וכשהוא נעמד לידי כל הגוף שלי התבלבל ולא הבנתי מה קורה לי "טוב בגלל ששניכם לא הייתם בשיעור מסיבה כלשהי אז אתם לא יודעים מה המשימה שקיבלתם בכיתה, שוהם וליאן אתם זוג בעבודה שחילקתי בספרות. יש כמה נושאים שנתתי והנושא היחיד שלא בחרו כי הוא קשה מידי זה ׳רומיאו ויוליה׳. אז אתם תצטרכו לעשות לנו עבודה על רומיאו ויוליה" היא אמרה לנו ושנינו הנהנו לסימן הבנה. היא חייכה אלינו שמחה שאין בעיות "טוב כבר ביזבזתי חצי מההפסקה שלי ואני לא אספיק לנוח ממכם להתראות." היא מלמלה והלכה. גירדתי את מצחי לסימן ייאוש, "אז מהה אנחנו להיות שותפים אה נשמה?" שוהם אמר "כן נשמה, אז תיהיה אצלי היום בשש טוב שותף?" אמרתי בהתרגשות צינית והלכתי לכיוון האוטו.
נכנסתי לבית וישר אכלתי והלכתי מהר להתקלח, כשיצאתי החלפתי לתחתון בוקסר שחור וגופיית דקה לבנה צמודה שקופה מאוד השעה רק 1 אז קפצתי לישון.